פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
כיצד חושב הצד השני?

כיצד חושב הצד השני?

ד"ר עפר גרוזברד | 23/3/2013 | הרשמו כמנויים

שלום לכולם

בימים אלה יצא לאור ספרי הרביעי בסדרת "הצופן התרבותי" - "בבל - מדריך למפגש בין מזרח מערב" בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון. הספר מלמד את שני הצדדים כיצד חושב הצד השני, כיצד להבין אותו וכיצד "לדבר" בשפתו.
אני רוצה לעשות ניסיון, לפרסם כאן בכל סוף שבוע סיפור קצר מתוך הספר המציג בעיה בתקשורת הבין תרבותית וכן את פתרונה בתקווה שאתם, הקוראים, תעלו בעיות ומקרים שאתם נתקלתם בהם ואני מבטיח להגיב ככל שאוכל. הבעיות בספר לקוחות מן המשא ומתן בינינו ובין האמריקנים לבין העולם הערבי. אולם הקשיים במפגש הבין תרבותי בכפר הגלובלי חובקים כמעט כל תחום אפשרי: יחסי מורה ותלמיד; מפגשים במקום העבודה; יחסי רופא וחולה; משא ומתן בין תרבותי מדיני ועסקי; שימוש במדיה לפנייה לצד השני; פרסום ושיווק; טיפול וייעוץ כמו גם מפגשים עם שכנים וחברים. אתם, קוראים יקרים, מוזמנים להעלות דוגמאות מכל תחום שתבחרו.

בארצנו הקטנה רבים המפגשים הבין תרבותיים ואין אפילו צורך לפרטם. מדובר בשתי אופנויות חשיבה שונות אחת חותרת לנפרדות וחשיבה עצמאית ואילו השנייה שמה לה כמטלה התפתחותית אינטגרציה בקבוצה. כך נוצרו שתי פרדיגמות חשיבה - מערבית ומזרחית - שללא לימוד יקשה לגשר על הפער ביניהם. לעניות דעתי, מטפלים לסוגיהם האמונים על הקשבה טובה לצד השני יכולים להיות אלה שיקל עליהם להבין את האחר ולגשר על הפער.

כל בעיה ופתרון ידגישו עקרון - אחד מארבעה זוגות - פעם כיצד על בן המערב לתקשר טוב יותר עם בן המזרח ובשבוע שלאחר מכן להפך.

ומאחר שאני שומע כבר את הטענות על דיכוטומיה שאינה אהודה, בלשון המעטה, אצל רבים מאלה שאמונים על עבודה עם עולם הנפש אני מציע לעיין בספרי. יש שם שאלון שבעזרתו יכול הקורא לגלות את "וקטור החשיבה" שלו. הערכים נעים בין 10- ל 10+ (ערכים שליליים לבני המערב שלהם על פי רוב וקטור החשיבה מכוון פנימה ולהפך) כך שכולנו נמצאים היכן שהוא על הרצף בין חשיבה מודרנית - אינדיבידואלית למסורתית - קולקטיבית. האמת היא שרק במפגש שבו לשני בני השיח "וקטור חשיבה" שונה למדי איש מרעהו נחוש בהבדל הבין תרבותי ובצורך לגשר על פערי החשיבה. מעבר לכך, יש לזכור שאומנם מדובר בתופעה סטטיסטית מובהקת אבל תמיד יתכנו יוצאים מהכלל במיוחד בכפר הגלובלי ההולך ומתהווה שכולנו שותפים בו.

להלן דוגמה של שימוש בעקרון הכבוד ובעקרון ההזדהות במקום בעקרון ההתפעלות.

בעיה 1: עזר ויצמן, שר הביטחון של ישראל, מספר כיצד שאל את מוחמד גמאסי, שר המלחמה של מצרים, מה שלום אשתו משום שידע שהיא חולה במחלת כליות קשה: "'לא כל כך טוב, היא בטיפול רפואי מתמיד', השיב. 'יש לנו רופאים מצוינים בישראל' אמרתי מיד, 'הרפואה שלנו מצטיינת. אני מכיר מומחה למחלה שלה בבית החולים תל השומר. מדוע שלא תביא את אשתך לטיפול אצלנו?' מיד הבנתי ששגיתי, בלעתי רוק. קיללתי את עצמי. 'יש לנו רופאים מצוינים במצרים', אמר גמאסי תקיפות". "במשך חודשים", מספר ויצמן, "נהגתי להזהיר חברים שבאו במגע עם המצרים שלא להיות יהירים, לא
להדגיש את עליונותנו, להתחשב ברגשות של המצרים". כיצד היה על עזר ויצמן להציע עזרה לגמאסי?

פתרון: האמירה "יש לנו רופאים מצוינים בישראל והרפואה שלנו מצטיינת" סביר להניח שלא הייתה פוגעת כך בבעל פרדיגמת חשיבה מערבית הפועל מתוך מיקוד שליטה פנימי. הוא, שאמון על תחרות חופשית ומכוון  למצוינות אישית, ייתכן שהיה שמח להיעזר במי שטוב ממנו. ויצמן לא התכוון לפגוע בגמאסי אלא לעזור לו. ואולם הוא התפעל מהישגי מדינתו. לדידו של בעל וקטור חשיבה המכוון החוצה זוהי התנשאות והשפלה, משום שהוא אינו נוהג להתפעל מעצמו —  תרגיל השמור רק למי שנפרד מן הקבוצה. כך, בעת החדשה, כשנפרד האדם מן הקבוצה, נע מיקוד השליטה שלו מן החוץ אל הפנים. כעת הוא מעניק לעצמו באמצעות התפעלות את הכבוד שבא מבחוץ ולו היה זקוק בעבר. בעל וקטור
חשיבה המכוון החוצה דורש כבוד ואף מוכן להעניק אותו במין תלות הדדית ולא מתוך אותה עמדה שבה האדם מזין את עצמו וכאילו אינו זקוק לאיש. העלבון שחווה בעל וקטור חשיבה המכוון החוצה הוא בעצם ההכרזה של בן-שיחו, בעל וקטור חשיבה המכוון פנימה שהוא אינו תלוי בו. כך למשל אנואר סאדאת דורש כבוד ולא התפעלות במפגשו עם ויצמן כשהוא אומר לו: "אני אדם שמקיים את מילתו. האמן לי. אתה יכול לבטוח בי. אמרתי ואני אומר — 'לא עוד מלחמה'". סאדאת מכוון לקשר ואילו ויצמן מכוון לעצמי. כשהאחד מכוון לעצמו והשני מכוון למי שמכוון לעצמו נוצר קונפליקט בלתי נמנע שאפשר ליישב רק באמצעות למידה. רבים מבעלי וקטור חשיבה המכוון פנימה אינם מבינים מדוע בעלי וקטור חשיבה המכוון החוצה לא נלהבים לקבל מהם עזרה. ההישגים האישיים והיעדר התלות באחר של בעלי וקטור חשיבה המכוון פנימה הם אלה שמשפילים אותם ומזכירים להם את חולשתם. ואולם ויצמן היה יכול להציע את עזרתו לגמאסי מבלי שהלה ייעלב. הוא היה יכול להציע שהרופאים המצרים
יתייעצו עם הרופאים הישראלים ולהדגיש את האופי ההדדי של העזרה שהוא מציע — פעם אנחנו נעזור לכם ופעם אתם לנו. האמת פחות חשובה, הכבוד ואופן הצגת הדברים הם העיקר. מסרים אלה
חייבים להיות מועלים מתוך שמירה על הדדיות ואיזון, ולעתים אף מוטב להמתין עד שהצד השני ירמוז על נכונותו לשתף פעולה, אולי באופן חשאי. שוב הכבוד.

ויצמן: הרפואה שלנו מצטיינת (התפעלות) ------ נערוך התייעצות בין הרופאים
הידועים שלכם לרופאים הידועים שלנו. יחד, בעזרת השם, נקווה שהם
יוכלו לעזור לאשתך (כבוד + הזדהות)

קישור לספר:

http://www.bialik-...j7eq7

קישור לשני הפרקים הראשונים בספר:
http://www.hebpsy....=2941


ו

עוד בבלוג של ד"ר עפר גרוזברד

היום נדבר על השמאל ועל בוז'י הרצוג: מדוע הערבים מעדיפים את הימין ומה בוז'י יכול לעשות כדי לשפר את מעמדו...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.