חברי הקהילה | 7/12/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
אֲנָשִׁים מַגִּיעִים לְטִפּוּל סֻכָּרִיָּה
עֲטוּפָה בנְיַר צֶלוֹפָן מְרַשְׁרֵשׁ
כְּמֵהִים
שֶׁנִּגַּע בַּמִּלּוּי הַמָּתוֹק
הַמָּרִיר
הַצּוֹרֵב
שֶׁל חַיֵּיהֶם
שֶׁנֹּאהַב
אֶת שְׁבָרֶיהָ הַמְתַפְצַפְצִים בְּפֶה
הַמִּתְלַכְּדִים בְּמַגַּע שֶׁל קֶסֶם
לְשָׁלֵם חָדָשׁ.
חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.
איך מגיעים לשלם חדש?. לויוי היקרה, תודה ושאלה: איך לדעתך, מתוך העיבוד של הסוכריה אצלנו בפה (בנפש), נוצר שלם חדש? התשובה שלי היא כמובן - מעשה האהבה. רק שם, כשאנחנו מסכימים לאהוב את כל הטעמים שעולים (ועם חלקם להתעמת, גם זה חלק מהאהבה)- ייכול המטופל ליצור מתוכו את השלם החדש שלו.
המעשה הטיפולי. עוזית יקרה, בשפה מדוייקת להפליא היטבת לתאר את תהליך הטיפול. שיר קטן גדול. מזכיר לכולנו את תמצית עבודתנו ומהותנו כבני אדם.
תודה
ויוי
טיפול סוכריה. תודה לאורה שיודעת את סוד הפירגון, ואינה מתרשמת יותר מדי מנייר הצלופן המרשרש...
כמיהה. מזמן מזמן השיר הזה נגע בי. אכן יש ימים שהסוכריה חמוצה, ישנם שהיא מרירה וישנם ימים שהיא עצובה, אך, כמעט תמיד אהובה.
תודה עוזית המוכשרת שיודעת את סוד התימצות
אורה
דבורה תודה. אני שמחה שהסוכריה טעמה גם לך...
שנמשיך ונזכה ליהנות מכל הטעמים,
עוזית.
לגעת במילוי. שיר מאוד חושי ומרגש, מגיע ונוגע ישר בבטן.
כל הטעמים שממלאים את חיינו ונפשנו.
תודה על החוויה
חג אורים שמח ומתוק
