פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
כמיהה / שיר מאת עוזית דגן

כמיהה / שיר מאת עוזית דגן

חברי הקהילה | 7/12/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אֲנָשִׁים מַגִּיעִים לְטִפּוּל סֻכָּרִיָּה
עֲטוּפָה בנְיַר צֶלוֹפָן מְרַשְׁרֵשׁ
כְּמֵהִים
שֶׁנִּגַּע בַּמִּלּוּי הַמָּתוֹק
הַמָּרִיר
הַצּוֹרֵב
שֶׁל חַיֵּיהֶם
שֶׁנֹּאהַב
אֶת שְׁבָרֶיהָ הַמְתַפְצַפְצִים בְּפֶה
הַמִּתְלַכְּדִים בְּמַגַּע שֶׁל קֶסֶם
לְשָׁלֵם חָדָשׁ.

עוד בבלוג של חברי הקהילה

אל תשאלי אותי במה אני עובדת כי אין לי מה לספר. בסך הכל פתחתי בית מלאכה פשוט. שאחרי 45 דקות יסגר. קירותיו...
אוריה היה שמה. עם לידתה החליטו הוריה לעבור לחווה מרוחקת מאדם. הם זכו בה לאחר שנים של מאמץ להביא פרי בטן. ...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

עוזית דגןעוזית דגן14/12/2012

איך מגיעים לשלם חדש?. לויוי היקרה, תודה ושאלה: איך לדעתך, מתוך העיבוד של הסוכריה אצלנו בפה (בנפש), נוצר שלם חדש? התשובה שלי היא כמובן - מעשה האהבה. רק שם, כשאנחנו מסכימים לאהוב את כל הטעמים שעולים (ועם חלקם להתעמת, גם זה חלק מהאהבה)- ייכול המטופל ליצור מתוכו את השלם החדש שלו.

ויוי שמואליויוי שמואלי10/12/2012

המעשה הטיפולי. עוזית יקרה, בשפה מדוייקת להפליא היטבת לתאר את תהליך הטיפול. שיר קטן גדול. מזכיר לכולנו את תמצית עבודתנו ומהותנו כבני אדם.
תודה
ויוי

עוזית דגןעוזית דגן10/12/2012

טיפול סוכריה. תודה לאורה שיודעת את סוד הפירגון, ואינה מתרשמת יותר מדי מנייר הצלופן המרשרש...

אורה בכוראורה בכור10/12/2012

כמיהה. מזמן מזמן השיר הזה נגע בי. אכן יש ימים שהסוכריה חמוצה, ישנם שהיא מרירה וישנם ימים שהיא עצובה, אך, כמעט תמיד אהובה.
תודה עוזית המוכשרת שיודעת את סוד התימצות
אורה

עוזית דגןעוזית דגן9/12/2012

דבורה תודה. אני שמחה שהסוכריה טעמה גם לך...
שנמשיך ונזכה ליהנות מכל הטעמים,
עוזית.

dvora ashkenazidvora ashkenazi7/12/2012

לגעת במילוי. שיר מאוד חושי ומרגש, מגיע ונוגע ישר בבטן.
כל הטעמים שממלאים את חיינו ונפשנו.
תודה על החוויה
חג אורים שמח ומתוק