אלטרואיזם, אנונימיות ואנוכיות במבחן

שפיות זמנית | 16/7/2012 | 6,011 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בנסיון להבין את הקשרים המורכבים שבין אנונימיות ואלטרואיזם סוקר יעקב בורק סדרת ניסויים מתחום תורת המשחקים, ומתמקד במשחק ששמו "משחק הדיקטטור".
המשחק פשוט יחסית: "משתתפים במשחק שני שחקנים זרים איש לרעהו: 'המעניק' (הדיקטטור( ו'המקבל'. סדר התפקידים נקבע בדרך כלל בהגרלה והמעניק מקבל לידיו סכום כסף שהוא מתבקש לחלוק עם המקבל על פי ראות עיניו. שלא כמו במשחקים אחרים, המקבל פסיבי ואינו יכול להשפיע על החלטתו של המעניק. אף על פי שהתיאוריות הכלכליות צופות כי בהיעדר כל אילוץ המעניק יותיר בידיו את כל הסכום, מוכיחים יותר ממאה מחקרים שבדקו את התופעה בנסיבות משתנות (גיל, מין, תרבות, גובה הסכום ועוד) כי בפועל, מעבירים רוב המעניקים למקבלים סכום מסוים. במקרים לא מעטים הם אף חולקים עמם את הסכום שווה בשווה. המסקנה המתבקשת היא שלמעניקים תועלות נוספות פרט להנאה הכלכלית הישירה של הותרת הכסף בידם. האפשרויות העולות על הדעת הן הסיפוק הנובע מעמידה בנורמה חברתית של הוגנות, שיפור הדימוי העצמי בעיניהם ובעיני אחרים וכמובן, חושבים החוקרים, גם מרכיב אמיתי של אלטרואיזם טהור."
כמובן שהתמונה מסתבכת בהרבה עם שינוי כמה תנאים בסיסיים. רוצים לדעת איך? תוכלו להמשיך לקרוא את הכתבה כאן.