טריקולאד / שיר מאת חנה הופמן

חברי הקהילה | 3/6/2012 | 5,330 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

נזכרתי בשיר של ז'אק פרבר

על ההוא שעשה קפה,

הוסיף סוכר, ואף בחש (לא מהר)

ואחר כך שתה

ובכלל לא דיבר.

מצאתי במקרר כוסית טריקולאד.

שאלתי, לקחתי (עם כפית)

ביס מהלבן.

אמרתי לעצמי: הלואי שזה יימשך לעד.

עברתי לחלק בצבע קרם.

אישיותו, המירקם שלו, היה רך (לא משעמם).

העולם נעלם.

לא ידעתי אם אני כאן, או אולי שם.

ניחשתם נכון, כשהגעתי לחלק החום.

כן, זה היה יותר מדיי.

החום הזה שינה את חיי,

וצבע בחום את צבע עיניי.