וְלִשְׂמָחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה / אתי רוזנצוייג
אתי רוזנצוייג | 8/3/2026 | 650 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
הַי מַצְחִיקָה אוֹ לְפָחוֹת שְׂמֵחָה,
הַבִּיטִי בַּמַּרְאָה, הִנֵּה מַסֵּכָה:
לְחַפּוֹת עֶצֶב, וּמָרָה שְׁחרָהּ.
כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר:
הַדְּקִי הֵיטֵב, הַדְּקִי הֵיטֵב.
הַי חֲסוֹנָה אוֹ לְפָחוֹת יַצִּיבָה,
הִנֵּה מַסֵּכָה לְחַפּוֹת זַעֲזוּעַ וְשֶׁבֶר
וְחַיִּים תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה.
כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר:
הַדְּקִי הֵיטֵב, הַדְּקִי הֵיטֵב.
שִׁלְחִי מָנוֹת, לְפָנִים, קִבַּלְתְּ צָרוֹת בִּצְרוֹרוֹת.
הִנֵּה מַסֵּכָה, שִׁנַּיִם צְחוֹרוֹת תְּחַפֶּינָה שְׁחֹרוֹת
אַחַר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב רַע,
הכּוֹתֵשׁ וְאוֹמֵר:
הַדְּקִי הֵיטֵב, הַדְּקִי הֵיטֵב.
חַיְּכִי וְהֵרָגְעִי, שַׁחְרְרִי וּבִטְחִי,
הֲרֵי מְאוּם לֹא קָרָה!
אַתְּ רְגִישָׁה, מַגְזִימָה, מַשְׁלִיכָה, מְעָרֶבֶת:
עָבָר וְהוֹוֶה וְנִשְׁמָתְךָ? תִּהְיֶה צְרוּרָה, מְמֻסֶּכֶת.
וְהַדְּקִי הֵיטֵב שְׂפָתַיִם צְרוּבוֹת, סִפְרֵי זִיכְרוֹנוֹת.
וְהַיָּמִים הָאֵלּוּ נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים,
מֻבְטָח לָךְ בָּזֹאת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים:
חֵן וָחֶסֶד עוֹד תִּישְאִי,
בִּגְדֵי מַלְכוּת לִבְשִׁי,
כִּימֵי עֱנוּתֵךְ בְּסִבְלֵךְ, תִּשְׂמְחִי
וְנַהֲפֹכוּ, עַד לֹא תֵּדְעִי
וְרֵיחַ הַקְּטֹרֶת לְרָצוֹן יַעֲלֶה,
וְקוֹלְךָ לִבְשָׂמִים וּבַשָּׁמַיִם, יָפֶה.
הַדְּקִי הֵיטֵב, אֶל לִבֵּךְ הַכּוֹחוֹת וְהַנִּסִּים
וְתִכְתְּבִי אֶת תֹּקֶף גְּבוּרַת הַיָּמִים.
תגיות: אלימות
