פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
גורם הטראומה: משלחת לפולין?

גורם הטראומה: משלחת לפולין?

שפיות זמנית | 29/5/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

במחקר חדש של הנוירולוגית אביבה מימוני-בלוך, מנהלת המכון להתפתחות הילד בבית החולים לוינשטיין ברעננה, ושל הפסיכיאטר יובל בלוך, מנהל מרפאת הילדים והנוער בבי"ח "שלוותה", נבדקה השפעתה של ההשתתפות במשלחת לפולין על בריאותם הנפשית של המשתתפים, ובעיקר על תסמינים פוסט טראומטיים.
במסגרת המשלחות, בהן משתתפים בני נוער רבים בגילאי 17-18, מבקרים במחנות ההשמדה במזרח אירופה ועוסקים רבות בשואה. מן המחקר, שנעשה באמצעות שאלונים שהועברו לפסיכיאטרים המומחים בטיפול בילדים ונוער, עולה כי במקרים לא מעטים בני הנוער שבים מן המסע במצב נפשי קשה שנמשך לעיתים גם חודשים לאחר החזרה: "האבחנות לגביהם היו ביטויי חרדה מוגברים, תנודתיות במצב הרוח, דיכאון, עצב, בכי בלתי מוסבר, הפרעות שינה, הפרעות קשב וריכוז" אמרה מימוני – בלוך בראיון שנערך עמה ב- NRG.עוד אמרה "אנחנו ממליצים להנהיג נוהל מחייב ולפיו מתבגרים המצויים במצוקה נפשית או בבעיות נפשיות כאלו ואחרות שידוע עליהן יידרשו להיוועץ בצוות מקצועי מומחה למתבגרים, אם בכלל כדאי שייצאו למסע לפולין".

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אילה אילוזאילה אילוז30/5/2012

מסע חשוב. יתכן שיש מעטים, שלהם המסע אינו מתאים, אבל זהו מסע חשוב, ומגמת גידול הילדים בצמר גפן יוצרת דור, שאינו מוכן להתמודדות עם אתגרי החיים וקשייהם.
המסע לפולין הוא הזדמנות להערכת חיים שאינם בצל השואה, לחיזוק ההבנה משפחתיות וחברות מה הן, לחיבור מחודש ליהדות ולציונות, לחיבוק אנשים שעברו קושי, לחיבור לדורות הקודמים, לאהבת החיים על אף קשייהם וכאביהם, לגילוי ומתן חברות, לגיבוש אישי וקבוצתי, ולהתעוררות אהבה.

אופירה אליגוןאופירה אליגון30/5/2012

מסתייגת מהמחקר. בנוגע למחקר- השאלה היא כמה בני נוער, מה-"לא מעטים" , חזרו במצב המתואר. כיוון שרובם כככולם חוזרים במצב אחר לגמרי. בכיתה י"א נסעתי למשלחת כזאת - וחבריי, כמו כן אחייניות של בעלי נסעו גם הן, אף אחד לא חזר עם טראומה בלתי נסבלת. המראות בפולין אינם קשים, הכל נקי יפהפה, מטופח ונדרש המון דמיון כדי להבין את גודל האסון. בני נוער נמצאים בדיכאון, עצב, ובכי בלתי מוסבר גם אם יחזרו מגדנ"ע, או מטיול שנתי. ולא, שמצב הרוח זה אינו מוצדק, אבל אל לנו להיבהל ממחקר אחד. ההחלטה לנסוע למסע הזה בפולין, נעשה בשיתוף עם ההורים ומתוך בחירה מוחלטת, לא חייב אם זה לא מתאים למבנה האישיות של הנער. לי
אישית, זה עשה פלאים. כיוון שהסיפורים הקשים והבכיות, אינם היו מתוך מראות בלתי נסבלים אלא מתוכן שיצקנו לדברים. התחברנו לסמלים, לניצולי שואה, נגענו בדור אחר ויצרנו מרחב, גשר ומפגש עם דור מדהים ואנשים מרתקים. שאותם ראינו על מרקע הטלוויזיה, שנה אחר שנה. ועכשיו, יכלנו בתהליך משותף לאפשר להם לחזור ולעבד. קיבלנו תמיכה רגשית, היו שיחות נפלאות, מרגשות, קריאת תהילים, נשיאת דגל בגאון, יציאה מהריקנות של קניונים והתעסקות עם אגו אינסופי המאפיין גיל זה. זה היה תהליך שידעתי מי אני ומה אני רוצה. מתוך המעגל הלאומי התחברתי לאישי, לפרטי, גם לסבל אבל גם לתקווה. יכלתי להתבונן וגם להתחדש. זה לא היה בלתי אפשרי או בלתי נסבל. ואח"כ התגייסנו לצבא. ומה, הצבא אינו חוויה נוראית לכשעצמה וטראומטית? מה נעשה נעמיד פנים כאילו אין צבא, מלחמות וטראומה? לא נתכונן לקראתה? פולין זה מסע. לא יודעת אם טוב או רע. באמת לא. לי- זה היה מסעיר ומדהים. לקחתי את המסע ואת התובנות לכל חיי. הכאב והשכול הם חיינו, אפשר לסמוך על בני הנוער .

רחל בר-יוסף-דדוןרחל בר-יוסף-דדון29/5/2012

למה חייבים לנסוע לפולין. כדי ללמוד על השואה? המחקר הזה מעלה שאלה חשובה, נוסף לשאלות רבות אחרות שעולות בנוגע לנסיעות המרובות, של גופים ציבוריים שונים בארץ, לפולין. הגיע הזמן שמישהו יבדוק את השאלה הזו ביסודיות.

איילת הלראיילת הלר29/5/2012

פוסט זה מעלה הרבה שאלות-. 1. היתכן שאנחנו שותלים בילדינו את הטראומה שהורינו וסבינו מנסים להשתחרר ממנה? והכל באמתלה של זיכרון של העם שלנו?
2. האם למידה יכולה להיות אפקטיבית גם אם היא לא עוברת דרך טראומה?
3. האם בכלל למידה אפקטיבית ככל שתהייה בנושא השואה יכולה ללמד אותנו משהו על שנאת זרים כלפי הגרים היושבים בתוכינו היום ולמנוע מאיתנו מעשים קיצוניים כלפיהם?

פרי הפלטיפוספרי הפלטיפוס29/5/2012

ומי ירחם על ילדי הגן?. ומה עם מחקר שיבדוק השפעה של לימודי השואה והטקסים המורבידיים על ילדי בי"ס יסודי וילדי הגן?
איפה אמירה / חשיבה ביקורתית של איגוד הפסיכולוגיים והפסיכולוגיה החינוכית בנושא ??
בצרפת היה ויכוח ציבורי קשה כאשר ניסו להכניס את הנושא לילדים מתחת לגיל 10 ופה בארץ ילדים צריכים להתמודד עם זה מגיל 5 ....