האזנה כחיבור קרוב – תדרים לנבכי החוויה | אורי קוצר
אורי קוצר | 10/6/2025 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
מסתמך על התיאוריה הפולי-וגאלית, עפ"י העדכון בספריו האחרונים של סטיבן פורג'ס:
- Our Polyvagal World: How Safety and Trauma Change Us (2023), מאת סטיבן וו. פורג'ס וסת' פורג'ס
- Safe and Sound: A Polyvagal Approach for Connection, Change, and Healing (2025), מאת סטיבן וו. פורג'ס וקרן אונדרקו
ועל חמש שנות עבודה קלינית חווייתית המשלבת התערבויות פולי-ווגאליות. אני מודה למטופלים שסייעו לי להבין את התיאוריה על באמת.
התיאוריה הפוליווגאלית (Polyvagal Theory, PVT), שפותחה על ידי ד"ר סטיבן פורג'ס, חוללה מהפכה בהבנת הקשר בין מערכת העצבים האוטונומית לבין חוויה רגשית, ויסות וטראומה. היא מציעה מסגרת חדשה להבנת תגובות אנושיות כמצבי חוויה המושפעים במידה מכרעת מפעילות של מעגלים עצביים. הללו מתארגנות על בסיס היררכיה אבולוציונית לתגובות מוגנות/ביטחון או איום/סכנה המתבטאות במעורבות חברתית ויצירה לעומת תקיפה, המלטות וקריסה, נוסח shutdown. מצב החוויה המאפיין מגוון תגובות אלו מתאפיין בפתיחות לחוויה לעומת כיווץ וסגירות. לכך יש גילויים פנומנולוגיים ברורים: מבט נעים ורחב לעומת מכווץ ומרוחק, משדר קירבה, הימנעות או בוז. כך גם טון הדיבור, הבעות הפנים ומנח הגוף.
מהקליניקה
"לראשונה אין עוררות גבוהה... ויש שקט. אני נהנית יותר, מתעניינת – ויש יותר מקום גם להומור. אני פנויה."
"זו חוויה חדשה להיות מפויסת. לא מוכר לי ככה, אך מרגישה טוב."
"משהו בתוכי רגוע, נינוח, ויש בי תקווה גדולה. אני יודע שזה לא מעשי, אבל מתחשק לי שכל מי שיקר לי ישמע את המוזיקה הזו."
הדוגמאות מהקליניקה מבטאות מצב חוויה של פתיחות, נינוחות ושותפות לאחר ביצוע ההתערבות לעומת דפוס יחסית יציב של ניתוק, אי שקט וחוסר חיבור לעצמי ולסובב. החוויה החדשה נחווית אותנטית ונכונה, לעומת הדפוס הישן הנחווה כהישרדותי ומאולץ.
ההתערבויות הקליניות הרשמיות
ה־SSP וה־RRP הן ההתערבויות הקליניות הרשמיות של גישה זו, ומתבססות על עקרונותיה הנוירופיזיולוגיים באמצעות גרייה עצבית (נוירו-מודולציה). האזנה לקטעי מוזיקה המבוססים על לחנים ושירים מוכרים – כגון של טינה טרנר, U2, הביטלס, שופן ומוצארט – מעצבת באופן מיטיב את הפעילות העצבית הפנימית, באמצעות תדרים ייחודיים ששולבו בתוך המוזיקה. מדובר באלגוריתם שפיתח פורג'ס, הפועל כתהליך של למידה עצבית ארוכת טווח.
כפי שהגוף למד לייצב את עצמו ולשמר שיווי משקל בזמן רכיבה על אופניים, או להטמיע סגנון שחייה חדש – כך נוצרת כאן למידה גופנית של תגובת ביטחון. זוהי הטבעה המשנה דפוסי תגובה ומאפשרת אימוץ דפוסים שמתאימים ונכונים לנו להמשך החיים.
מטופלת: "המוזיקה הזו הצילה את חיי."
מטופל: "החרדה ההתקשרותית שלי חלפה – ולא ידעתי כמה היא הפעילה אותי, עד שהיא פשוט נעלמה."
מ-SSP ל-RRP: התערבות משלימה
התערבות ה־SSP (Safe and Sound Protocol), פותחה במקור לסייע לילדים עם עיכובים התפתחותיים נרחבים, בעיקר אוטיזם. המוזיקה הטיפולית סייעה בשיפור מיומנויות חברתיות, ביטוי עצמי, קשב וויסות רגשי.
בהסתמך על ממצאים חיוביים ויישום בקליניקות רבות בעולם, ההתערבות הורחבה לשימוש למגוון מצבים וגילאים. לאחרונה פותחה התערבות משלימה RRP (Rest and Restore Protocol) שקבוצת המדגם שלה היו בוגרים עם חרדה, דיכאון ו־PTSD.
שתי ההתערבויות פועלות באמצעות גירוי אקוסטי עדין, שמכוון את המערכת של הוואגוס לזיהוי סימני מוגנות/ביטחון, ולבסס תחושת ביטחון כבסיס למצב החוויה. הן מיושמות לקהל רחב על ידי אנשי טיפול שהוכשרו לכך.
ה־SSP מכוון לפעילות הוואגוס הוונטראלי, הנמצא מעל לסרעפת ועד לעצבי הצוואר, ומעודד פתיחה לקשר חברתי ותחושת מוגנות. ה־RRP, לעומתו, משלב את מערכת הוואגוס השלמה, כולל תפעול הערוץ הדורסלי שנמצא מתחת לסרעפת עד לבטן התחתונה, לעיצוב מווסת ומסדיר פעילות עצב הוואגוס בתיאום עם המוח. התערבות זו משקפת התפתחות של ה-PVT, המתבטאת בשילוב (blends) בין שלושת ערוצי הוואגוס. הדגש על תהליכי בריאות והחלמה גם כשהוואגוס הדורסלי פעיל.
ה-RRP מבוסס על קטע מוזיקלי מונוטוני המשרה נינוחות ותיאום פנימי בין מערכות הגוף הפנימיות ובין הקלט שלהם המקודד בעצב הוואגוס לאורכו, מהבטן התחתונה ומעלה. ההשפעה דומה להשפעתה המיטיבה של שינה עמוקה ואיכותית, המחזירה אנרגיה ובריאות לנפש ולגוף. ההאזנה למוזיקה משקמת את הקשר בין הגוף למוח באמצעות תפעול עצב הוואגוס, דרך גזע המוח. הפרוטוקול מווסת קצבים פנימיים בגוף, כולל פעילות איברים פנימיים באיזור הבטן.
מעבר לשמיעה: השפעה על כל הגוף
האזנה לוויברציות מוזיקליות פועלת מעבר לשמיעה. היא מעצבת את הגוף באמצעות תדרים המופקים בעיקר בבית החזה, סרעפת ובטן. בתגובה לכך מופעלת האינטרוספציה – תחושת עומק פנימית של מה שמתחולל בתוכנו.
ב־RRP, המוזיקה מסנכרנת מחדש את תחושת המוגנות מבפנים. השפעה זו עדינה אך עוצמתית – שינוי ברטט הפנימי שמייצר נינוחות, הקשבה פנימית ופתיחות לזולת. תדרים אלו הם שפה גופנית, שמאפשרת חיבור לעצמי, לזולת ולהיות ביחד. זו התשתית להעדפת ערוצי תקשורת המבוססים על מעורבות חברתית, בדומיננטיות של הוואגוס הוונטראלי גם בפעילות דורסלית וסימפתטית.
אינטרוספציה וניורוספציה – חיבור בין תחושה פנימית לזיהוי בלתי-מודע של תחושת מוגנות/ביטחון
ניורוספציה, Neuroception. פורג'ס טווה מונח זה כביטוי לשילוב של תפיסה ומערכת עצבים. מערכת העצבים מסוגלת לזהות ולקודד סימני מוגנות/ביטחון או איום/סכנה מהסביבה, ולהטוות תגובה ללא התערבות המוח.
אינטרוספציה, Introception. היכולת להרגיש ולעבד את מה שמתרחש בתוך הגוף – קצב לב, נשימה, תחושות בטן – והיא תנאי לוויסות רגשי וחברתי.
כאשר הניורוספציה מזהה סביבה בטוחה, נפתחת הדרך לתחושת עומק אינטרוספטיבית. השילוב בין השתיים מאפשר את בניית תחושת העצמי, ויסות פנימי ונוכחות מחוברת.
פעילות זו משפיעה במידה ניכרת על מצב החוויה מבחינת השדה האנרגטי הגופני, תגובות התנהגותיות לסובב, הלך הרוח ואופני החשיבה.
מוזיקה טיפולית כמו זו שב־RRP פועלת דרך ערוץ ניורוספטיבי בטוח – מה שמרכך את ההגנות ומאפשר את פתיחת התחושה הפנימית של "אני כאן, אני בטוח, אני מרגיש את עצמי".
העברה בין-דורית דרך מערכת העצבים
סבתא שעברה שתי מלחמות עולם, חיה עם סכנה כברירת מחדל. כשהיא מלווה את נכדה לגן השעשועים, היא אומרת: "אל תעלה על המתקנים – אני אמות אם תיפגע". מערכת העצבים שלה בקידוד של אובדן וסכנה – והתדר הזה ממשיך הלאה כמו ניגון של אימה. הילד, הסופג את האותות, מפתח מערכת חישה מגמתית – לא לסמוך, לא להתרווח, לא להיות, כן להרגיש אימה כל הזמן.
כעת, בשנות החמישים לחייו, הוא מסוגל לחוות תקווה, להעז להיות, ליזום בעולם – מבלי שיחשוש מסכנות האורבות לו בכל פינה או שצפויה לו ענישה בבית. דמיינו אותו נוכח במרחב בטוח: עיניו בורקות, גופו שקט ונינוח, ליבו פתוח לקשר. וגם סבתא שבתוכו – בגרסה אחרת של עצמה – מחזיקה את הכאב, אך גם מרשה לעצמה לנוח, לשמוח, להתחבר.
"בשונה משירי פופ ברדיו, למוזיקה הזו אין אג'נדה – היא נותנת לי להיות מי שאני. כילדה תמיד ניסיתי להבין מה רוצים ממני, ולנהוג בהתאם. היה חסר לי האישור להיות אני."
מטופלת עם היסטוריה של הזנחה רגשית מהילדות
למידה עצבית בזמן קצר – החזרת תחושת הביטחון
התערבויות כמו RRP מאפשרות למערכת העצבים ללמוד מחדש תחושת ביטחון בזמן קצר יחסית. זה קורה באופן טבעי ופשוט - דרך האזנה למוזיקה מיוחדת, בלי צורך במאמץ או עבודה קשה.
הגוף זוכר איך להרגיש בטוח - כמו שתינוק מרגיש רגוע כשהוא במחיצת הורה שקט ויציב. המוזיקה פונה ישירות לחלק העמוק של מערכת העצבים ומלמדת אותו שוב איך להיות רגוע.
הגישה הזו יעילה לכולם, אך נחוצה במיוחד לאנשים שחוו קשיים או טראומות שפגעו ביכולת הטבעית שלהם לסמוך ולהרגיש בטוחים. התהליך מחזיר את היכולת הזו - להיות נוכח, להרגיש את הגוף, ולהתחבר לאחרים.
"וואו, זה היה לא ייאמן, כל כך עוצמתי. זה היה מדהים. אני לא יודעת מה זה עושה מבחינה נוירולוגית אבל מבחינה רגשית זה כל כך מרפא. הרגשתי שזה עובד על הילדה הקטנה שבי. זה עורר בי נוכחות טובה."
מטופלת לאחר סיום האזנה לקטע שמע ב-RRP
ביבליוגרפיה
Porges, S. W., & Porges, S. (2023). Our polyvagal world: How safety and trauma change us. W. W. Norton & Company.
Porges, S. W., & Onderko, K. (2025). Safe and sound: A polyvagal approach for connection, change, and healing. Sounds True.
Gitler, A., Bar Yosef, Y., Kotzer, U., & Levine, A. D. (2025). Harnessing non-invasive vagal neuromodulation: HRV biofeedback and SSP for cardiovascular and autonomic regulation (Review). Medicine International, 5, Article 37. https://doi.org/10.3892/mi.2025.236
