ומאוד לא פשוט לחכות

עלון פסיכולוגיה עברית | 26/11/2023 | הרשמו כמנויים

ביומיים האחרונים שבו לישראל ולחיק משפחתם חטופות וחטופים, ילדים, אמהות ונשים מבוגרות. שיבתם של השבים השיבה לרגע את היכולת לנשום, לחייך, לקוות. ואז שוב נעצרה הנשימה בציפיה מורטת עצבים לקבוצת השבים השניה שהתעכבה, ושוב, רגע לפני חלוף היום, אנחת רווחה – הם כאן. ההתרגשות והתקווה בלולות במתח ודאגה לרבים כל כך ויקרים כל כך שעוד נותרו בשבי החמאס. השמחה גם ספוגה בכאב בו טבולה שמחתם גם של אלה שכבר שבו – אב אם ואח שנותרו בשבי, מפגש מאוחר עם ידיעות על אהובים שאבדו, ובכלל – עצם רישומי השבי בנפשם. צוותים של אנשי טיפול מלווים את החטופים ומשפחותיהם, מסייעים לשרטט בקווים עדינים את שבילי החזרה מחושך המנהרות אל אור השמש הטוב. הדרך עוד ארוכה, בכל מובן – דרכם של השבים, דרכנו להחזרת כלל החטופים, דרכה הפתלתלה של המלחמה, הדרך אל ימים טובים יותר. ומאד, מאד, מאד לא פשוט לחכות. ובכל זאת, אלה ימים של הרחבת יכולת ההמתנה, עוד קצת, ועוד.

השבוע באתרנו שלל מאמרים, כתבות וטורים ובהם מחשבות ותובנות על טיפול בימים של מלחמה, ועוד מאמרים מקצועיים מעוררי מחשבה

שירותי הטיפול הפסיכולוגי ובריאות הנפש בישראל במלחמת חרבות ברזל - תמונת מצב והצעה לבנית מערך ארצי אחוד - מלחמת חרבות ברזל העמידה את השירותים של בריאות הנפש ומערך הטיפול הפסיכולוגי בישראל בפני אתגר רחב ממדים. רובו עומד בתחילת הדרך מבחינת היכולת לתת מענים מתאימים באופן יעיל לחלקים הנדרשים בציבור בישראל. בהמשך לדיון בוועדת הבריאות בכנסת בנושא 'מערך הסיוע הנפשי במלחמת חרבות ברזל' מבקש דרור אורן להתייחס לעיקרי הדברים והתרשמות שעולה אצלי מתמונת המצב, ציבורית ופרטית בשטח.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

זהורית אסולין שמחון כותבת על קליניקה בימי מלחמה, ופורשת בפנינו מספר סוגיות ייחודיות שעלו בקליניקה לאחר אירועי השבעה באוקטובר, בקרב מטופלים שנמצאים בקשר טיפולי ממושך. המאמר מציג מחשבות ראשוניות אודות דרך ההתמודדות שלנו עם החזקה והתערבויות בנסיבות אלו בתוך רצף של תהליך טיפולי. הכותבת מציעה את מושג "הסזורה" של ביון כמושג שיכול לסייע לנו בחשיבה את התהליך הטיפולי בהקשר חיים זה. כמו כן, הכותבת מתמקדת בסוגיית הסטינג, ביחסים בין פנים לחוץ, ובהזדהויות המתרחשות בין המטפל המטופל כדי לחשוב את הקליניקה בימים אלו. לבסוף, היא גם מציעה כלי פרקטי של חשיבה על "שלושת הממים": מוגנות ,מסוגלות, משאבים, כרעיון של התנאים שהמטפל זקוק להם על מנת להצליח לתת מענה מיטבי בימים שכאלו.

תמר פרידלנדר לקחה חלק בשבועות האחרונים במיזם שנוצר עבור ניצולי טבח השבעה באוקטובר במסיבה שהתקיימה בפסטיבל נובה ברעים. המטפלים שלקחו חלק במיזם ״היער הסודי״ בקפריסין הנחו בשבועות שחלפו מאז הטבח מספר קבוצות בנות כשבעה משתתפים כל אחת. על בסיס התנסות זו מצביעה פרידלנדר על מספר סוגיות שמופיעות בהתמודדות עם טראומה אקוטית לאורכו של התהליך הקבוצתי.

מאמרם של הבר יובל, אליוסף זוהר, גיגי קרני, צפריר יפתח, לבקוביץ ענבר מציג התערבות באמצעות כלים של בינה מלאכותית יוצרת (במ"י) לפיתוח מרחב משחקי המקדם חוסן פסיכולוגי בקרב ילדים, שפותחה בעקבות מעשי האיבה ההמוניים שביצעו חמאס אל מול מטרות אזרחיות וצבאיות ב 7.10.23. ההתערבות מבוססת על המתודה של "סיפור בשישה חלקים" ובמודל המשאבים המוכר גש"ר מאח"ד. במאמר מוצע כלי משחקי ייחודי המקדם תקשורת וחוסן, תוך פיתוח משאבי התמודדות אצל ילדים ונוער, ומתאים לשימוש בשדה המשפחתי, החינוכי והטיפולי. הכלי המוצע מתייחס לבינה המלאכותית כ"שלישי מלאכותי", היוצרת מרחב משחקי בו הילד / המתבגר יכול לצאת, יחד עם המבוגר המשמעותי שלצידו, אל מסע לעולם הדמיון בו הוא (1) כותב סיפור השלכתי, (2) מנהל דיאלוג המוכוון לאיתור ופיתוח משאבי התמודדות, כולל קבלת משוב מילולי בנושא זה מבמ"י, ו-(3) לבסוף אף הופך את הסיפור המילולי לסדרת של 6 תמונות המאפשרות עיבוד ומשמעות נוספת לסיפור שיצר. לצד הניסיון להנגיש לציבור את הערך המוסף של במ"י באופן אחראי ובטוח, מוצעים דגשים וסימון של מכשולים פוטנציאלים, מקצועיים ואתיים.

התגברות מקרי האלימות במערכת החינוך פוגעת בתחושת המוגנות של תלמידים, הורים ואנשי צוות, ואף מייצרת קרעים ופיצולים בקהילה. לפסיכולוגים החינוכיים בשיתוף צוותי החינוך יש תפקיד חשוב במניעתם של אירועים אלה, וכן בהתמודדות עמם כאשר הם מתרחשים. מאמרה של תרי שטרנברג-זמיר מציג פרוטוקול להתערבות פסיכולוגית בעקבות אירוע אלימות חמור המתרחש במוסד חינוכי. פרוטוקול זה נועד לשמש כעוגן מקצועי המסייע לארגן את החשיבה, לנוכח ההצפה הנחווית במצבים אלה. לשם כך, הוא מתבסס על אינטגרציה בין מודלים ועקרונות בתחום מניעת האלימות ובתחום החירום. הפרוטוקול מציע רצף של התערבויות פרטניות ומערכתיות המתייחסות למעגלי הפגיעות השונים, במטרה לאחות את השסעים שנוצרו בעקבות המקרה. כל זאת, תוך ייצור של מעגלי הכלה שיאפשרו ויסות רגשי ואינטגרציה, ותוך הנכחה של ערכי הקהילה והקולות החיובים שבתוכה.

אפרת שחף ודוד מעוז ישראל, לוקחים אותנו למסע אל עבר הפנומנולוגיה של המשבר הרוחני. לא פעם נתקלת העשייה הטיפולית בקליניקה בקונפליקטים שעולים מתוך רמות ההמשגה המרובות של הנפש. ההמשגה הפסיכיאטרית היא ההמשגה שאנו מחשיבים כאובייקטיבית למרות בעיות רבות ברמת התוקף של האבחנה. בראשית דרכה תייגה הפסיכיאטריה את החוויה המיסטית ואת המראות הרוחניים כפתולוגיות, אך כבר במהדורה הרביעית של ספר האבחון הפסיכיאטרי הציעו קטגוריה חדשה בשם "בעיה דתית או רוחנית". אנשים רבים המבקשים שירותים פסיכולוגיים עוסקים באמונותיהם הדתיות או הרוחניות בזמן הטיפול. אף שבעבר ראתה הפסיכולוגיה בדת וברוחניות פתולוגיה, כיום מסכימים על החשיבות הטמונה בהבנת קלינאים את השפעת האמונה הקדומה הזאת על האבחון הפסיכיאטרי ועל הטיפול הפסיכולוגי המומלץ. במסגרת המאמר מוצג המשבר או המאבק הרוחני כתופעה שעשויה לשפוך אור לא רק על הצד הרוחני של החיים, או רק בהקשרים דתיים, אלא גם על החיים הפסיכולוגיים של האדם.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

ובפסיכובלוגיה -

רות נצר כותבת על התצפיתניות, המיתולוגיה היוונית והקיפוח הנשי – בימים ההם בזמן הזה.

"הטענה שהכחשת הידע שהתצפיתניות הביאו נובעת מהזלזול בנשים באשר הן – מקבלת את אישורה מיחס התרבות הגברית לנשים בכל הדורות. הביטול של דברי התצפיתניות נעוץ בקללה שקסנדרה הנביאה קוללה: שלא יאמינו לדבריה. זו העמדה הגברית הקדומה שמסרבת להאמין לאשה היודעת".

עוד רשמים ממרכז המפונים שפיים - אלי חוה שוחח עם ד"ר טלי קרן, מר חיים פליישמן וגב' לבנת איטלי, שלושה פסיכולוגים חינוכיים שמלווים את מרכז המפונים, ויחד הם מבקשים לתאר את ההתרחשות הטיפולית במרכז, את העבודה אל מול אתגר הפליטות, ואת העיסוק במעבר מחירום לשגרת חירום, מכאוס למבנה, ומטראומה ודכאון לתקווה ותקומה.

ובמדור כתיבה יצירתית – טליה פיצ'ייץ'-אייזן כותבת על השבת ההיא שעוד לא יצאה – "ועתה, בין שמים וארץ רב הקושי והצער, ומהדהדת לה השאלה: מתי השבת השבעה באוקטובר תחלוף? והאם תחלוף? הנפש מטלטלת בתוך סערה, מחפשת את סימניה לקבל אותות ממגדלי החוף, כי השבת חלפה." ואפרת בבקוף בשלושה שירים כאובים על המתרחש.

Photo by Vadim Bogulov on Unsplash