פורנוגרפיה והשלכותיה על חיי היומיום
שפיות זמנית | 3/4/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
בילי מוסקונה לרמן כתבה טור ב- NRG תחת הכותרת " תעשו אהבה, לא פורנו!". בטור מתייחסת מוסקונה לרמן לכך שקונבנציות ותפיסות מעוותות המופיעות בסרטים פורנוגרפיים משפיעות על האופנים בהם בני נוער ומבוגרים מבינים וחווים יחסי מין, ומעצבים את ציפיותיהם מעצמם ומשותפיהם.
"הבעיה בתרבות החדירה, שמתוארת כפסגת יחסי המין, היא שברגע שחדרת אתה 'גבר' ", היא כותבת, "וכדי להיות 'גבר', בעיקר בפורנו, לא צריך משחק מקדים, רוך, מגע, עדינות או רגש. קצת מתנשקים, פושטים תחתונים, מגיע תור הגניחות, והמצלמה מתמקדת באקט עצמו. הוא גומר, היא גונחת כדי לעודד אותו, וקאט, המצלמה לא עוברת לבדוק מה קורה איתה."
אבל גם גברים נפגעים מפורנו: ל'דלת פתוחה' פונים כיום גברים בשנות העשרים לחייהם כדי לבקש ויאגרה, כששואלים אותם מה הבעיה, הם אומרים שאין להם זקפה ביחסים עם החברות. מתברר שבעוד הם מורגלים לגירוי מיני גבוה וחזק מול המסך, במציאות נדרש מהם להפגין רכות ועדינות מול החברה שלהם, ולכן הם חווים אי זקפה ונכנסים לחרדת ביצוע".
סרטו החדש של סטיב מקווין, "בושה", נוגע גם הוא בסוגיה קשורה, של התמכרות למין, ודן בקשרים הסבוכים שבין יחסי מין לקרבה רגשית ויכולת ליצירת קשר עם האחר באופן כללי. לפורנוגרפיה ולזמינותה העצומה בעידן האינטרנט יש מקום גדול בהתמכרות הזו, ומייקל פאסבנדר, שמגלם את כוכב הסרט, התראיין במספר מקומות כשהוא מקדיש תשומת לב גדולה לשכיחות התופעה בארה"ב. הנה הטריילר של הסרט:
