לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
אכילה רגשית, אכילה הגנתית או הפרעת אכילה?

אכילה רגשית, אכילה הגנתית או הפרעת אכילה?

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין | 5/8/2023 | הרשמו כמנויים

אכילה רגשית או אכילה הגנתית? מה בעצם קורה?

חשיבה מכיוון אחר על אכילה רגשית ומהי בכלל.

אנחנו שומעים לעיתים קרובות את צמד המילים אכילה רגשית. יש לזה גם הרבה הגדרות ופירושים, כשהמשותף להם זה שאכילה רגשית היא שלילית. אנשים מנסים להפסיק אכילה רגשית, להיגמל מאכילה רגשית. מתייחסים לאכילה רגשית כאל דבר שמסמל חוסר שליטה ובמיוחד גורם להשמנה.

מאיפה מגיע הרעיון הזה?

אכילה היא רגשית. תמיד רגשית. למה? כי אכילה מקושרת לרגש.

תינוק מרגע היוולדו מרגיש מצוקה בזמן רעב. התינוק לא יודע מה מקור המצוקה, הוא רק יודע שהמצוקה נעלמת כשהקיבה מתמלאת בחלב מתקתק. כשהוא חש את טעם החלב, הוא נרגע. למה התינוק רגוע ושליו? כי הרעב הפעיל מנגנון מצוקה רגשית, שהתבטא בבכי של חרדה. הרי ללא הזנה, התינוק ימות, ומכאן המצוקה האדירה. כלומר, כבר מרגע הלידה, האכילה היא רגשית. רעב מפעיל רגשות של מצוקה, אכילה היא דבר מרגיע.

מרכזי הרעב במוח נמצאים באופן לא מפתיע ליד איזורי הרגש. תחושות אבולוציוניות בסיסיות ששוכנות זו לצד זו בתקשורת ביולוגית הורמונלית תמידית. כן, אוכל גורם לנו להרגיש טוב. זה ביולוגי.

סוכר משכך כאבים, לא סתם נותנים לילד סוכריה אחרי זריקה או מכה. זו לא רק הסחת דעת, אלא ממש תחרות אל מול קולטני הכאב והעונג הסמוכים.

לכן, אכילה היא תמיד רגשית במובן הביולוגי.

אבל לא רק. אכילה היא רגשית גם במובן החברתי. החברה שלנו מבוססת על אכילה כתרבות. כמה מפגשים חברתיים מתקיימים ללא כיבוד? אנחנו מודדים ונמדדים על פי שפע ומגוון האוכל של האירוח. אנחנו נפגשים בבתי קפה, במסעדות, ומתענגים על אוכל טעים.

אוכל זה הנאה. הנאה מביאה לסיפוק, לריגוש ולשמחה. הכל רגשות. זו אכילה רגשית. אין אכילה שאינה רגשית. גם אכילה "לפי רעב ושובע" היא רגשית, כי רעב ושובע מעוררים רגשות.

ומה לגבי אכילה "מתוך שיעמום", האם זו אכילה רגשית? האם שיעמום זה רגש?

שעמום לא נחשב רגש של ממש. זו לרוב תחושת מיאוס מהסיטואציה שאיננה מרגשת, לפעמים היא מאתגרת או מתסכלת. השיעמום הוא מעין חסימה וריקון של הרגש. כך נוצר מצב שניסיון לברוח מרגש אחד כמו תסכול של למידה למבחן או משימה בעבודה שמרגישה מיותרת ומעייפת, הופך לשיעמום וריקנות. הריקנות מאוד לא נעימה, וכדי להפסיק אותה, אנחנו שוב מחפשים רגש. אבל לא את התסכול והעייפות, אלא הסחת דעת נעימה. האוכל מגיע כהסחת דעת נעימה וטעימה. ואז קורה עוד משהו. הסחת הדעת עובדת בשלמותה, כשמתחילים להרגיש תסכול ואשמה על עצם האכילה. הופ, עשינו את זה. במקום להרגיש רע עם עצמנו סביב משימה מתסכלת, אנחנו מרגישים רע בגלל האכילה המיותרת. מעגל קסמים שמחזיר את התסכול, אבל הפעם עם גורם ברור וקונקרטי. האכילה.


- פרסומת -

מצב נוסף שיכול להתקשר לאכילה לא מווסתת שנובעת ממצוקה רגשית, הוא מצב של הפרעות בויסות חושי והפרעות קשב. בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אלו, ישנו שיבוש במנגנון הקשיבות והויסות. תחושות גוף יכולות להיות לא מורגשות כלל או מורגשות בעוצמה מוגזמת, ובהתאמה לכך התגובה ההתנהגותית כשמדובר במצבי רעב היא המנעות מאכילה למשך שעות רבות, עד שתחושת הרעב הופכת קיצונית, ואז אכילת יתר מהירה. במצבי שובע התופעה דומה, הקשיבות לגוף נמוכה וקשה לזהות את נקודת המלאות עד אשר מגיעים למצב קיצוני של תחושת "התפוצצות". גם במצבים אלו, האכילה מתבצעת למטרת ויסות דחף של אכילה שמגיע כתוצאה משיבוש במנגנון ויסות התחושות. נפוץ גם שאנשים עם הפרעות קשב מזהים רעב רק כשהם נעשים עצבניים ביותר או חסרי שקט, וגם אז הם צריכים להשקיע זמן למידה, כדי לשהות שהעצבנות וחוסר השקט הם בפועל תוצאה של רעב.

יש הטוענים שאכילה רגשית נועדה להרגיע רגשות עזים. כלומר, אכילה כמנגנון הגנה, אכילה הגנתית. האכילה באמת מרגיעה רגשות עזים. איך זה עובד? אנחנו שופטים את עצמנו, חרדים מהשמנה, מרגישים אובדן שליטה על האכילה. ותשומת הלב עוברת מהדבר שבאמת מעורר את המצוקה, למצוקה כתוצאה מאכילת היתר. האכילה ההגנתית מנסה להסיח את דעתנו ממשהו לא נעים אחד למשהו לא נעים אחר, דרך רגע קצר של הנאה מהאכילה עצמה. הגנות הן גם לא דבר רע, הן אפילו נחוצות ממש. הבעיה מתחילה כשההגנות לא יעילות ומחזירות אותנו ישר לנקודת ההתחלה, כפי שעושה אכילה הגנתית. אם לומדים לפחד פחות מהרגשות העזים, מגלים שאפשר להכיל אותם במגוון דרכים, ולא רק באמצעות אכילה.

אם נפריד אכילה רגשית מהנה, חברתית ומושקעת מאכילה הגנתית, ניתן גם לתאבון וגם לרגשות את המקום הראוי להם. רגשות הם לא דבר רע, ואוכל אמור להיות דבר מהנה.

כשמזהים אכילה הגנתית, חשוב לזהות מפני מה מופיעה ההגנה. איזו חרדה נמצאת שם. האם זו חרדת ביצוע? חרדה חברתית? חרדת כיליון ומוות? חרדת דיכאון וריקנות? חשוב להכיר ברגשות האלה ולקבל אותם. הם ממילא יופיעו שוב לאחר האכילה. אם נקבל את הרגשות וניתן להם מקום, נוכל להתחיל להתמודד איתם. נוכל לבדוק מה המשמעות שלהם, וכיצד הם מכוונים אותנו. נתבונן ברגשות במקום לנסות להסתיר אותם ולסלק אותם. מתוך ההתבוננות הזו, נגלה שרגשות הם בני חלוף, שהעוצמה שלהם משתנה, שההקשר שלהם משתנה. וכל זאת, בלי שנעשה שום דבר. אכילה הגנתית מונעת מאיתנו את ההתמודדות הזו. זו אכילה שאינה באמת נעימה, בשונה מאכילה רגשית, שהיא מספקת.

שאלה נפוצה שחשוב לשאול היא האם אכילה רגשית היא הפרעת אכילה. ובאמת קשה לענות על השאלה בקצרה. כאמור, כל אכילה היא רגשית. אם מרגישים שהאכילה הרגשית היא לא מווסתת וחסרת שליטה, אז יתכן שמדובר בהפרעת אכילה. אבל זה איננו קריטריון יחיד. אכילת יתר כדרך להרגיע רגשות עזים דומה בהרבה מובנים לאובדן תאבון או כאב בטן שאנחנו מכירים ממצבי דיכאון או חרדה. כלומר, היא רק סימפטום רגעי למשהו אחר, אכילה הגנתית כאמור.

איך נבדיל בין אכילה הגנתית לבין הפרעת אכילה?

הפרעת אכילה מערבת גם עיוות בדימוי העצמי, עיוות בדימוי הגוף, ומתן משמעות גדולה מאוד למשקל ולגיזרת הגוף בתהליך גיבוש הדימוי העצמי בכללותו. בהפרעת אכילה ישנו שיבוש בשיגרת החיים, כשרוב התכנון והבחירות של סדר היום נעשות סביב "הדרישות" של הפרעת האכילה. בהפרעת אכילה השיפוטיות העצמית היא על פי מידת השליטה באכילה ובמשקל. היבטים אלו פחות בולטים במצבים של אכילת יתר או אובדן תאבון שמופיעים יחד עם רגשות עזים אחרים כפי שמקובל לכנות אכילה רגשית. אנשים שאוכלים אכילת יתר בעת מצוקה רגשית, יביעו אי שביעות רצון מהעליה במשקל, וכניראה ירצו להפסיק את האכילה חסרת השליטה, אך כל עוד הם מצליחים להחזיק את המרכיב הזה רק כחלק קטן מתוך הדימוי העצמי הכללי, וזה איננו מוקד שמנהל את החיים שלהם גם מבחינה חברתית, מקצועית, משפחתית וכדומה, כפי הנראה לא מדובר בהפרעת אכילה.


- פרסומת -

אבחנת הגורם לשיבוש האכילה חשובה ביותר על מנת להתאים את הטיפול, ויש להזהר מטיפולים כלליים לאכילה לא מווסתת תחת הכותרת "אכילה רגשית", בשל השונות הבין אישית במה שגורם לאכילה הלא מווסתת.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: אבחון והערכה, הפרעת קשב ופעלתנות יתר, הפרעות אכילה, גוף ונפש, תרפיית קבלה ומחויבות ACT
ליאת פרקש
ליאת פרקש
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל
רקפת כץ-טיסונה
רקפת כץ-טיסונה
פסיכולוגית
שפלה
סתיו ביהם
סתיו ביהם
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
רמה רוזנבוים
רמה רוזנבוים
יועצת חינוכית
מטפלת זוגית ומשפחתית
רחובות והסביבה, קרית גת והסביבה, בית שמש והסביבה
איתן מאירי
איתן מאירי
פסיכולוג
מורשה לעסוק בהיפנוזה
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, רמת גן והסביבה
מיה נאור
מיה נאור
חבר/ה ביה"ת

עוד בבלוג של ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.