אכזבה

יואל בלום | 1/1/2023 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בטיפול אנשים מדברים לא מעט על אכזבה מאנשים אחרים. אכזבה. אפשר גם לומר: את/ה לא שירתת אותי לגבי ה ד י מ ו י  שהיה לי אודותיך. כי כשאתה פוגש סובייקט, מימוש הדימוי מתרחק. זה כואב מדי להרבה בני אדם. אהבה שמתפרשת כ- תבין/ני אותי באופן שאני רוצה. ואם לא- אני לא אוהב אותך. לחילופין: תבין/ני אותי מבלי שאני אצטרך לדבר. איזו כמיהה. ילדותית ונצחית. שחורצת וסודקת ויוצרת מערכות יחסים. הבלתי נסבלות שאדם חווה בתוכו כאשר הדימוי מתנגש עם התלת ממדיות של הסובייקט. כי אדם הוא לעולם לא מקשה אחת. יש הרבה מקומות בתוכו, אטלס שלם. בעיקר אצל כזה שמתכחש לזה. ואנשים מתאכזבים כשהאטלס הזה לא תואם דימוי רצוי. ואז עולה שאלה: כשהיא/ו מדברים על אהבה, על איזו אהבה הם מדברים? למה הם כמהים? אהבה של מימוש דימוי? ועל מה זה עונה אצלך? מה זה פותר עבורך? עם המועקה הזו אנשים באים. הם לא ידברו על זה ביומיום. אבל הם הולכים לישון עם זה בתוך תוכם. אין פטור מלהיות אנושי. 

כל זה מלא טעם. אבל רק כשאת/ה מסוגל להכיר דברים אלו על גופך. ועברת עם עצמך משהו. זה לא אקדמי ולא אוניברסיטאי ולא קשור ל״כלים״ טיפוליים. זה הרבה יותר חשוב מזה.

(קליניקה)