חוק ההתישנות חל על זכרונך, אמרי לו שיחדל מלצרוב כך

עלון פסיכולוגיה עברית | 20/11/2022 | הרשמו כמנויים

לאחרונה פורסמה בתקשורת פרשה שסודקת את החברה הדתית-לאומית ומבעבעת בקרבה כבר מספר חודשים – לפחות שתי נשים התלוננו על פגיעות מיניות בעבר כנגד הרב טאו, ראש ישיבת הר המור, ואחד הרבנים המשפיעים ביותר בציונות הדתית (ובעצם גם על המרחב הציבורי הישראלי בכללותו). כוחות חזקים, גלויים ונסתרים, פועלים לקיעקוע אמינותן של המתלוננות, ומנסים לבלום את הארת האזורים החשוכים. שאלת ה'היה או לא היה', המלווה כמעט כל חשיפה של פגיעה מינית, לא רק כשאלה על המציאות, אלא כמייצגת חוויה עמוקה של ערעור יסודות הקיום, ניכרת בפרשה זו בעצמות גבוהות. עבור רבים מבני המגזר הטלטלה כוללת שאלות יסודיות לגבי אמון במנהיגים ומורי דרך, ונוגעת באפשרות לסמוך על האבחנה בין טוב לרע. אומצן הנדיר של המתלוננות, מזמין אותנו שוב לבחון את האופן בו אנחנו, כחברה וכפרטים, מגוייסים לברור האמת, ולתמיכה כנה ועמוקה במי שמנסה לטפל בפצעיה הפתוחים. שהופכים, באחת, לפצעים הפתוחים של כולנו.

השבוע באתרנו, כמדי שבוע בעשרים השנים האחרונות, מאמרים מקצועיים מקוריים, פרקים מספרים וטורים מעוררי מחשבה:

מה מוליד המפגש בין טיפול באומנויות להתמקדות (focusing)? במאמרה של סיגל גולדסובל מוצג מחקר איכותני על חווייתן ונקודת מבטן של מטפלות באומנויות המשלבות בעבודתן התמקדות. המאמר מצביע על תרומה הדדית של שתי הפרקטיקות זו לזו: התמקדות מאפשרת למטופל ליצור מתוך הקשבה פנימה וחיבור לרובד עמוק, ומנגד, היצירה נותנת ביטוי לתהליכים תוך נפשיים, דרך החיבור הפנימי עם החוץ.

למרות עיסוקה הנרחב בנפש ובהתפתחות, החשיבה האקזיסטנציאליסטית נותרה כאסכולה שקנתה אחיזה מצומצמת יותר בפסיכולוגיה המודרנית. בספר 'אותנטיות קיומית בתיאוריה ובמעשה' מאת יונתן דוידוב ופנינית רוסו נצר, מתוארות נקודות החתך שבין העקרונות התיאורטיים של החשיבה הקיומית לבין עקרונות הפנומנולוגיה, לטובת התערבות מעשית בקליניקה. לקריאתכם מחכה פרק מספרם המוקדש להצגת עקרונות החשיבה העיקריים של תורת הנפש האקזיסטנציאליסטית, שבבסיסה עומדת חירות האדם ככורח מציאות.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

ועוד במדור הספרים - האנליטיקאי ז׳אק-אלן מילר דן במושג 'האחד' בהוראה האחרונה ביותר של ז'אק לאקאן והשלכותיו בקליניקה לאורך תשע הרצאות שתומללו ונכרכו יחדיו, בספר שזכה לשם 'אופני התענגות'. קטעים מהספר מחכים לכם.

ובפסיכובלוגיה -

איך בוחרים מקרה לבחינת ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית, איך מתכננים את זמן הכתיבה, ואפילו איך מארגנים את הפסקאות? מידד כהן, פסיכולוג חינוכי מומחה, חיבר מדריך שנועד לסייע למתמחים בפסיכולוגיה חינוכית לכתוב את תיאור המקרה שעמו הם ניגשים לבחינת ההתמחות בצורה שיטתית ומקצועית. הוא מסביר שכיום, כשמוטלת על המתמחים האחריות לסיים את ההתמחות בארבע שנים בלבד, ישנה חשיבות בהיערכות מוקדמת לכתיבת המקרים המורחבים, על מנת שסיום המשימה יהיה במסגרת לוחות הזמנים שקבעה מועצת הפסיכולוגים. מכירים חבר שבדיוק מתחבט בכתיבת המקרה לבחינה? שלחו לו את הטור החשוב הזה.

במדור 'קריאה מודרכת' - זהר פרופר, פסיכולוגית ומנחת קבוצות בהתמחות לגיל השלישי ממליצה על הספר ״שלוש קומות״ מאת אשכול נבו.

״אני מוצאת עצמי מהרהרת בדבורה ובחיי שלי, לסירוגין, גם אחרי שהחזרתי את הספר לספריה. מנסה גם אני לבחון את חיי בהשלמה ובהבנה, לקבל את הבחירות שעשיתי ועושה ולנצל בחירות שנקרות בדרכי – או כאלה שאני יוצרת – כדי למלא את שק החוויות הפרטי שלי. אני מדמיינת את דבורה (וכנראה גם אותי) מוצאת דרכים נוספות להנות מהחיים, למצות את יכולותיה הקיימות ולהרחיב את אופקיה בתחומים חדשים. אני רואה אותה מתרככת, מתמסרת לאהבה (לא רק רומנטית), מחייכת יותר, אופטימית ובעיקר - פתוחה להתנסויות וחוויות שיעשירו אותה ואת חייה.״.

מה קרה לתעודת הבגרות האיכותית? והמצטיינת? למה שונו הגדרות ה'הצטיינות בבגרות' של משרד החינוך? ד"ר חנה דויד שואלת כמה שאלות נוקבות וממשיכה ללוות אותנו במסע להבנת כל הסיפור הזה של תעודת בגרות.

ד"ר ניצה ירום מזמינה אותנו לשולחנן עגול במסגרת השקת ספרה 'מצפן לטיפול בזמננו', ומבקשת להתבונן על התרבות הטיפולית העכשווית בעין בוחנת: האם השתיקה מתאימה למפגש הטיפולי ? האם המטפל צריך לדעת לשתוק אבל בעיקר להתעניין ולהיות מוכן להביא מחשבות, רגשות וזיכרונות משל עצמו ? האם שימוש מצד מטפלים במושגים מקובלים כמו הזדהות השלכתית או רגרסיה או אידיאליזציה הם חיוניים, מתי הם עוזרים ומתי - פוגעים ? ועוד.

ליאור שיינפלד בחלק שני של הטור – 'על מוות וחוויות מרחיבות תודעה, או איך לדעת למות מאפשר לנו לדעת לחיות'-

"מתתי לא מזמן. פעמיים באותו הלילה. פיזית הייתי בסדר, חוץ מזה ששכבתי על האדמה בלי יכולת לזוז ונשמתי אבק, נאבק על הנשימה הבאה. נסעתי לטקס שכלל עבודה טיפולית עם פטריות משנות תודעה (פטריות קסם) כשהגעתי עם כוונה לשחרור רגשי של מועקה נפשית שהרגשתי שאני נושא עימי ולא מצליח לבוא איתה במגע. ואז, שעתיים מתחילתו, אני מוצא את עצמי במאבק על השפיות שלי, עד למצב שבו אין לי ברירה אלא לשחרר את המאבק הזה, להבין שיש סיכוי שלא אחזור להיות מי שהייתי ופשוט להתמסר לאדמה, לנשום, לשיר לעצמי ולהתפלל שזה יעבור, ברגעים המעטים שבהם אני מבין מה זה הקונספט שנקרא זמן".

ופרופ' עמיה ליבליך מספרת על ספר חדש בעריכתה - 'המשכילים החדשים', ועל תהליך היצירה שלו –

"חבורות חבורות ראיתי אותם על הדשא המרכזי, יושבים במעגלים קטנים בהפסקה, כאשר בכל מעגל שילוב מדהים של נפשות שלא מוצאים רבים כמותו מחוץ לקמפוסי המכללות. ראיתי צעירים אתיופים, ערביות בבגדים מסורתיים או מודרניים, נשים חרדיות בשביסי הראש שלהן, וצעירות במכנסיים קצרים. איפה הוריהם גרים? היכון למדו קודם? מה הם מרגישים בעולם החדש הזה עבורם? מה הם מתכננים לעתיד? מיד חשבתי כי התערובת האנושית הזו, שרק במכללות הישראליות אפשר למצוא כמותה, מעלה שאלות שמבקשות מענה במחקר."

---

- פרסומת -

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

---

Photo by Lujia Zhang on Unsplash