לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
סממנים רגשיים/נפשיים/חברתיים של פוסט קורונה אצל ילדים מחוננים: סיכום ראשוני

סממנים רגשיים/נפשיים/חברתיים של פוסט קורונה אצל ילדים מחוננים: סיכום ראשוני

ד"ר חנה דויד | 9/6/2021 | הרשמו כמנויים

הסיום הבלתי-רשמי של מגפת הקורונה חפף אצלנו להתחלה הבלתי-רשמית של המלחמה האחרונה – זו שרק לאחר אלפי ריצות של אנשים, נשים וטף למקלטים, קיבלה סוף סוף את השם "מבצע". לפיכך המתנתי עד כה עם הסיכום-הלא-מסכם על ההשפעות הנפשיות-חברתיות-התנהגותיות של השנה האחרונה. שנה זו ללא ספק נחשבת כקשה ביותר עבור ילדים ובני נוער שלא חוו מלחמות "אמיתיות", כמו מלחמת ששת הימים שלפניה עסקו ילדי בית הספר בהקמת ביצורים משקי חול כדי שיהיה להם לאן להימלט עם הישמע האזעקות, או חזו חפירת "גבעות קבורה" על ידי החברא-קדישא כדי שיהיה היכן לקבור את אלפי/עשרות אלפי הקברים שנזדקק להם. ילדי המילניום הזה לא חוו בצעירותם את השבר של מלחמת יום הכיפורים, ואפילו לא את מחלות הילדים הקשות, כמו חצבת, שעלת או אדמת, עליהן שמעו רק מהוריהם. הם גם לא הכירו אישית, כמו כל בני דורי, משפחות שאיבדו ילד ממגפת הפוליו, ו/או ילדים שנותרו נכים לכל חייהם ממגפה זו.

ב"גדול" – אם נרצה לתמצת את הסטטיסטיקה הלא-רשמית של המחיר שילדים מחוננים שילמו על צבר המהלומות שניתכו עליהם מאז מרץ 2020 ניתן לומר, שחלקם שילם מחיר הדומה לזה שכל מבוגר שפוגש ילדים מודע לו . המחירים כוללים מהפרעות שינה ואכילה, דרך פחדים וחרדות ועד פוסט-טראומה של ממש. אבל ילדים מחוננים רבים לא נפגעו אף מאחת התופעות הנפשיות של ה"פוסט-קורונה" המתוארות בספרות, ואף הצליחו לצמוח בה הן מבחינה רגשית והן מבחינה אקדמית. בפוסט הבא אעסוק בסממנים האקדמיים של הפוסט-קורונה אצל מחוננים, ואביא מספר דוגמאות לילדים שנפגעו מהאירועים הללו ברמה מינימלית.

ניתן לומר שהשפעותיה השליליות של הפוסט-קורונה והפוסט-מלחמה היו שליליות אצל ילדים ובני נוער שעמוד השדרה הרגשי שלהם לא היה איתן דיו עם פרוץ המגפה. אפשר כמובן להשיג על משפט זה בטענה שהוא טאוטולוגיה, שכן, לו עמוד השדרה הרגשי היה איתן-דיו, לא היה ניזוק בצורה ניכרת מאירועים בעלי פוטנציאל הרסני. על שני האירועים הללו לא היתה לילד או למתבגר – כמו גם למבוגר שאמור להגן עליו –שליטה, לא היה אפשר להתכונן לקראתם, וכשהם הגיעו – לא ניתן היה לילד או למתבגר להילחם כנגדם. משניהם המניעה היתה הדרך הטובה ביותר להינצל, אם כי כמובן קיים שוני בין מניעה אינדיבידואלית של מחלה ויראלית למניעת מלחמה, שלאף אינדיבידואל – זולת אולי ראש הממשלה – אין עליה השפעה של-ממש.

לא ניכנס כאן להגדרות מהו "עמוד שדרה רגשי איתן" ובייחוד לא לשאלת מיליון הדולר: "כיצד נגרום לילד לבנות עמוד שדרה רגשי כזה" – שאלה שהורים שואלים מתוך הנחה, שהם-יכולים לגרום לבנייתו לו רק תינתן להם נוסחת הפלא לכך. עם זאת ניתן לסווג רבים מהילדים המחוננים שאך-זה חוו הן את מגפת הקורונה והן את המלחמה האחרונה [מאז "מלחמת-שלום הגליל" אני מסרבת להשתמש בכיבוס-לשוני מכל סוג שהוא, ובעיקר באוקסימורונים, בנוגע לאירועים שבהם שכנינו הורגים בנו ו/או להיפך], לכאלה שצלחו אותן בשלום-יחסי. אנסה למנות כאן כמה מהתכונות שלהם:

גמישות. לדוגמה: ילדים שכבר בעבר ניסו לתקשר עם חברים וקרובים אמצעות זום, סקייפ ו/או שיחות וידאו בטלפון, גם אם היו צעירים מאוד, (בספרי[1] כתבתי פרק על ילדה מחוננת מתמטית בת 2:10 שערכתי לה אבחון דינמי בשיחת סקייפ בת 45 דקות) – קיבלו ביתר קלות את האופציה של לימודים בזום, התרעמו על כך פחות, וחלקם הגדול ניצל את העובדה ש"המורה לא רואה" ונהנה לעשות בשעת השיעורים ככל העולה על רוחו, מליטוף הכלב ועד קריאה בספר באנגלית דרך התקדמות מהירה  לעבר לימודים באוניברסיטה בגיל חד-ספרתי.

נטייה לראייה ריאליסטית של המציאות. חשיבה לוגית ברמה גבוהה, שיהא אחד המאפיינים הבולטים ביותר של מחוננות, עוזרת לתרגום רגשי תואם-מציאות של נתונים סטטיסטיים, ומונעת פאניקה כאשר הסתברות ההיארעות נמוכה. לפיכך, סטטיסטיקת המוות, ואף המחלה הקשה של ילדים שגרמה מגפת הקורונה, והמספר הקטן-יחסית של נפגעים מהמלחמה, עזרו לילדים בעלי חשיבה לוגית מפותחת להימנע מ"נפילה" שאיפיינה אנשים רבים בכל הגילים הן בתקופת הקורונה והן בתקופת המלחמה.

בגרות מעבר לזו שצפויה על פי הגיל הכרונולוגי, בשלות רגשית, שהיא תוצאה של תהליכים נפשיים מואצים שנעשים במקביל לתהליכים הקוגניטיביים המואצים שמתרחשים אצל מחוננים מופיעה תדיר בעיקר אצל מחוננים ללא לקויות וגם אצל מחוננים בעלי לקויות שמטופלים בצורה בונה. בגרות כזאת מאפשרת בעת צרה ולחץ להסתמך על נסיון העבר, לראות את הדברים, גם בעת התרחשותה, מבעד למשקפיים אובייקטיביים ככל האפשר, ולהיעזר בכל מה שאפשר – מאמונה, דרך מבוגרים תומכים, חברים, ספרות ומוזיקה וכדומה, כדי לעבור את התקופה הקשה בצורה מיטבית.

בסיס משפחתי איתן. בסיס זה כולל הורה או הורים שאינם נפגעי חרדה ו/או סובלים בעצמם מפוסט טראומה, הורים שמסוגלים להמשיך את שגרת חייהם גם בתנאים מאתגרים ואף קשים, ובעיקר – הורים קשובים שמתייחסים לילדיהם בכבוד הראוי להם, ללא הבטחות סרק, ללא הקטנה של החרדות שהילדים מביעים אבל גם ללא הגזמה של תיאור הנסיבות.   

ידע מדויק ומותאם גיל, והתנהגות שקולה אך זהירה של כל הסביבה. כל ילד זקוק ל"מנת ידע" מותאמת לו. כשילד שואל – הוא תמיד זכאי לתשובה, אבל יש לענות לו על פי יכולתו לבין את התשובות, ולהתאים, ככל האפשר, את הפרשנות שלנו – אם אכן לא נוכל להימנע ממנו – למצבו הרגשי של הילד. ככלל, ההבדלה בין מסירת עובדות לבין פרשנות היא נושא חשוב שיש לתת  עליו את הדעת, ודווקא זמן מלחמה או מגפה מתאים ביותר ל"שעור לחיים" בנושא זה: חשיפת הבטחות שקריות של פרופסור שמכחיש קורונה, לדוגמה, או של נשיא מדינה שעושה את אותו הדבר, לא תגרום בהכרח לזלזול בכל נושאי שררה. להיפך – היא תלמד את הילד מהי קריאה ביקורתית, מהו מדע ומהו-פסאודו-מדע, ולא פחות חשוב – מהו הערך של חיי אדם אצל מנהיגים שונים, אנשיי מקצוע שונים, ועד כמה התנהגותם של רבים מחד-גיסא ושל מעטים שהכוח ביניהם משפיעים על כולנו.

 

[1] David. H. (2020). Dynamic assessment of gifted [children (during corona-time). New York: Nova Science Publishers, Inc. https://novapublishers.com/shop/dynamic-assessment-of-gifted-children/


עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

במשך שלושה עשורים אני מנסה – בכל דרך אפשרית – בכתיבה, בראיונות רדיו וטלביזיה ובהדרכת הורים לחזור...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.