העיר משחקת מחבואים בין שמותיה; ירושלים, אל קודס

עלון פסיכולוגיה עברית | 25/4/2021 | הרשמו כמנויים

מהומות סוערות בירושלים בין ערבים ליהודים, לילה מתוח בדרום עם נפילת רקטות ופצמ"רים על עוטף עזה, אווירה נפיצה וכואבת. ועוד השבוע - נסיון התאבדותו של יהודה משי זהב כשברקע עדויות רבות בגין פגיעות מיניות כנגדו, חלקן פורסמו בתחקיר מטלטל של 'עובדה' עם אילנה דיין. יש צבע וריח לכאבי הבטן , לצלקות העמוקות, לבהלה הרוחשת לאורך הגבולות. איך בתוך המהומה, משיבים נשימה, מורידים להבות, ומותירים מקום לעדות ולשינוי?

באתרנו השבוע, טורים ומאמרים מעוררי מחשבה:

לצאת ממיטת הסדום הדוגמטית: על החשיבות של גישה אקלקטית בהכשרת מטפלים. ד"ר שניאור הופמן מסביר שכל אדם הוא ייחודי, ולפיכך על הטיפול הנפשי מוטל לענות על הייחודיות של צורכי הפרט – ולא להתאים את האדם למיטת הסדום של תיאוריה מסוימת. מאמרו טוען בזכות הקניה של גישה אקלקטית במסלולי ההכשרה בפסיכותרפיה, מתוך הנחה שעל מטפל מקצועי להכיר מגוון של תיאוריות וטכניקות.

סקירת מאמרה של פריסילה רות', בו היא טוענת שישנן ארבע רמות של פרשנות העברה, שכל אחת מהן יכולה להיות תקפה בנסיבות שונות באנליזה; החל מפרשנות העברה של אובייקטים מופנמים (רמה ראשונה), דרך פרשנות שמחברת בין אירועים באנליזה לאירועים בחיים של המטופל (רמה שניה), פרשנות שמחברת בין אירועים בחייו של המטופל לפנטזיות (phantasies) של המטופל בנוגע לאנליטיקאית ולאנליזה (רמה שלישית) וכלה בפרשנות שמתמקדת בשימוש באנליטיקאי ובסיטואציה האנליטית כדי לגלם פנטזיה לא מודעת באמצעות enactment (רמה רביעית).

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

בפסיכובלוגיה:

מנשה כהן בטקסט הקורא לפעולה, סביב המקרה של איציק סעידיאן והמסרים המבלבלים של משרד הביטחון: "אם קיבלת פרופיל 97 ואתה משרת בגולני, לדוגמה, זה אומר שמשרד הביטחון בדק ומצא שאתה כשיר להיות לוחם; עכשיו כשעברת טראומה - בוא נבדוק איך היית לפני הגיוס! איך מישהו המציא כזה דבר? או שהוא כשיר או שהוא לא כשיר, ואם היה כשיר בעת גיוסו אין מה לבדוק ולחפור על מצבו הנפשי טרם הגיוס. מישהו ממקבלי ההחלטות למעלה - צריך להתעשת ולהוריד את נושא הבדיקה לאחור מסדר היום"

ליאור בכר שואל: על מה אנחנו מקבלים כסף? ומבקש גם לענות "עבודה משמעה מאמץ, ומאמץ זה אומר שלא קל. לא קל לשים לב ולהקשיב, במיוחד לאורך זמן, ועוד פחות אם מנווטים בין כמה נושאים. לא קל לזכור, לחבר פרטים ולהתמצא בין זכרונות שמשתנים כמו משבי רוח. גם חשיבה מאמצת. לא קל להסיק, לפתח רעיונות, ולהבין. שליטה עצמית ושמירה על גבולות גם היא קשה, אם כי כאן זה מאמץ הפוך: להימנע מלעשות יותר מדי, כי עשיית-יתר בטיפול עלולה להזיק. אפשר לדמיין ״סקאלת מאמצים״ כזאת, שבצידה האחד מצויים המאמצים האלה, ובקצה השני חוויות כמו חלימה בהקיץ, שמעצם הגדרתן חוסכות ואפילו מגדילות אנרגיה. אפשר לאמר שחלימה בהקיץ מרעננת בעוד שמאמצים פיזיים ומנטאליים מעייפים. העייפות משמעותה שביצענו עבודה, ותמורתה אנחנו מקבלים שכר" 

בבלוג 'חדר משלך' – הקליניקה של גלית מור: "פינת הישיבה מעוצבת באופן קלאסי יותר, בישיבה זה מול זה. חשבתי שאשתמש בה יותר בהדרכות ובפגישות עם הורים, אך גיליתי שישיבה במרחב היצירה עם מודרכים או במפגשים עם הורים מזמנת יותר שימוש באמצעי יצירה כחלק מהמפגש. מעניין שדווקא ילדים צעירים לפעמים נהנים לשבת בפינת הישיבה 'הקלאסית', בייחוד אם הם רוצים להרגיש גדולים, ומצד שני – יש מבוגרים שמבקשים להתחבר לאיכות הילדית, לזקק רגש או לגעת בחוויה ראשונית שניתן להגיע אליה באמצעים יצירתיים". 

אחרי הפסקה ארוכה, אדם לאוב חוזר אלינו עם טור מרגש ומעורר מחשבה על ציפור הנפש, קן הגוף  וקן הקוקיייה - הזירה של המפגש עם הגוף בטיפול בפסיכוזה.

ד"ר רועי סמנה כותב על זקנה והחמצה - רבים מהמטופלים בני הגיל השלישי שפגשתי משתייכים לאותה קבוצה העסוקה בהחמצות: אלו שהיו ואלו שעכשיו ואלו שעוד יגיעו. זה אולי לא מפליא, בהתחשב בכך שמהזקנים של היום יש הרבה יותר ציפיות למימוש עצמי מאשר מהזקנים של פעם. בעוד שסבתי ז"ל עסקה כבר באמצע שנות החמישים שלה בעיקר בסריגה ובייביסיטינג על הנכדים, נדמה שמרבית בני השבעים שאני מכיר כיום ממלאים את זמנם בפעילויות העשרה ופנאי, חלקם אף באופן בולמוסי.

בנים, בנות ובגרויות – הכצעקתה? ד"ר חנה דויד על השתתפותם השווה של בנות ובנים בלימודים ברמה גבוהה במתמטיקה ובמדעים ועל היחס ההפוך בין ההשקעה במחוננים לבין התוצאות מבחינת ההישגים האקדמיים: ראשון לציון כמקרה מבחן 

פרופ' עמיה ליבליך כותבת על הספר 'איך לאהוב את בתך' מאת הילה בלום.

ו'בהרצאה בנעלי בית' - התמודדות עם קשיים נפשיים במהלך השירות הצבאי – הרצאה מפי סא"ל (במיל') גלית אבן חיים, והרצאתו של ד"ר יואב דומני על קטאמין - ממחקר ועד שימוש קליני.

בשפיות זמנית - מחקר חדש: האם קנאביס יכול לעורר פסיכוזה? תלוי בגנטיקה שלכם.

Photo by Josh Appel on Unsplash