פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
ספר השתיקות (הממש חשובות!) / אורן לביא

ספר השתיקות (הממש חשובות!) / אורן לביא

ענת משה | 10/2/2021 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

ספר השתיקות (הממש חשובות!) מאת אורן לביא. איורים: איתי בקין, הוצאת כתר, 2018; 34 עמודים. 226 מניין המילים בספר, 14 מילים בממוצע בעמוד אחד, וזאת לצד המון שתיקות.

ממליצה על הספר: ד"ר ענת משהפסיכותרפיסטית ומומחית באבחון וטיפול בליקויי למידה בילדים ומבוגרים. השפה העברית (הדבורה והכתובה) מאוד מסקרנת אותי. מגיל 10 חודשים מדקלמת, כך מספרים, ומאז מחלקת את זמני בין ריבוי מלל והקדמות לבין שתיקות שגם הן נחלקות לשתיקות מנוחה ושתיקות רועמות. מעידה על עצמי שיודעת לדבר, אוהבת את המילים, אוהבת להמציא מילים חדשות, ואוהבת לחרוז. בין שלל עיסוקיי אני כותבת למגירה, מפרסמת באתרים, מנתחת כישורי שפה במסגרת אבחונים דידקטיים, כותבת סיפורים, שירים, מאמרים וברכות. 

לספר הזה התוודעתי בטיפול האישי שלי כשבתקופה מסוימת המילים שנרקחו במוחי ותורגמו לאותות עצביים, התקשו לצאת ולהניע את מכלול השרירים במיתרי הקול ועוד יותר התקשו ליצור את הוויברציה הנדרשת לשם השמעת קול. המטפלת המסורה שלי רצתה לסייע למילים לבקוע את הסכר ולשם כך הקריאה לי את הספר. הרעיון שלה גרם לי לתחושה נעימה שהרעידה את נימי ההתרגשות והצליחה להשאיר אנרגיה למיתרי הקול לנוע, עד שנשמעו ועברו מחלל הפה לחלל החדר. המילים קיבלו שוב את המרחב והתמקמו בו במלוא הדרן.

מתוך קריאה אודות כותב הספר שמופיעה על כריכתו האחורית, עולה שאורן לביא הוא מוזיקאי, במאי וסופר לילדים. כמה יפה שהמוזיקה של התווים מומרת למילים שמתנגנות, גם אם מדובר במילים שמתארות שתיקות. הספר כולו מוקדש לשתיקות. לביא מונה סוגים של שתיקות והוא המתבונן בעיניו ובליבו על הילדים השותקים ומנסה בתבונתו, רגישותו וניסיונו כילד ביישן (כך מעיד), לשיים ואולי לפענח את מגוון השתיקות. הוא מציע לילד שבו ולכל ילד באשר הוא ילד (ולנו המבוגרים), להיות ערים לתחושותיהם של הילדים סביבו ולדרך בה ניתן להבין את השתיקות השונות.

הספר מנוקד, כתוב בחרוזים בעלי משקלים שונים (פעם חרוז רודף חרוז, ופעם חרוז בכל שלוש שורות) מה שמאפשר בגילאים הצעירים של טרום קריאה להתחבר למילים דרך ניחוש החרוז. על כריכת הספר מתנוסס האיור הראשון, הצבעוני והמסקרן על רקע בעל גון תכלת מרגיע ומזמין. האיורים הקסומים שמעטרים את כל דפי הספר מוסיפים נופך של עדינות ומסתורין, איורים שמגרים את העולמות הפנימיים לחשוף מהם ולו במעט. יתרונם הגדול של האיורים, מעבר ליופיים, הוא בכך שהם מאפשרים להתבונן על השתיקה גם בדרך חזותית.

הספר איפשר לי להתבונן ולהרהר שוב בשתיקות שמגיעות למפגש הטיפולי. מגוון השתיקות שמתוארות בספר, לכאורה בדרך ילדית, מבליט את ריבוי האופנים בהם השתיקה מתבטאת. הקריאה בספר הרחיבה אצלי את ההבנה שלכל אחת ואחד יש שתיקה המיוחדת לו שמשרתת אותו בתקופת השימוש בה. יש לתת לכל סוגי השתיקות את הכבוד הראוי להן ולהשקיף עליהן כחלק מהשפה, אמנם לא אקספרסיבית, אך שפה עם חוקים משלה. יש להן מקום ויש להן פירוש. אפשר לאמץ הסתכלות שונה על המרחב של השפה, כשהשתיקה מבטאת המילים החבויות ולשאול למה הן הפכו להיות כאלה וממה המילים מסתתרות. השתיקה מזמינה יצירתיות ודמיון למטופל ולמטפל.

כמו כן, השתיקה אומרת בדרכה מה שהמילים לא יכולות היו לומר באותה העת. אפשר להגיד המון בלי לומר כלום. גם השקט מספר סיפור. גם לשתיקה ישנו מנעד של עוצמות, סיבות ופירושים. כמו שלמילה ישנן כוונות שונות ופירושים שונים עבור המטופל, כך לשתיקה ישנם גוונים שונים. כשהיא תופיע נשאל מה היה מימינה, מה משמאלה ובעיקר מה היא מסמנת לנו.

אני מתבוננת על השתיקות מנקודות מבט נוספות. האחת, מובילה אותי לחשוב על כמות המילים הנאמרות או "השתוקות" כמסמנות מידה של אינטימיות. נראה לי כי היכולת לשתוק היא היכולת להיות יחד בסוג אחר של קירבה. השניה, השתיקה כחיבור לעולם הפנימי ללא שותפים. שם בפנים ישנו עולם מלא ועשיר שממאן לצאת החוצה ובוחר להישאר בשתיקתו. הבחירה של המטופל לטייל בעולמו הפנימי, לטייל "ברחובותיו" באין מפריע, בלי רצון או צורך בזולת, כך שבאופן הזה המילים שתפקידן תקשורת, נשארות מחוץ למשחק.

בעיניי, הספר יכול להתאים לכל קשת הגילים, למפגש טיפולי בקליניקה ויכול להשתלב בגישות טיפוליות שונות. שימוש בספר כחלק מפגישה יכול להזמין את המטופל (אם במסגרת טיפול רגשי ואם במסגרת הוראה מותאמת) להביע ולשתף בנושאים רבים בהם: דיבור, שתיקה, השפה כמושפעת ממצב רוח, מאירועים, מהסביבה, קשרים בין אישיים, היכרות עם העצמי. התכנים בספר יכולים לגרות את המחשבה, על זיכרונות מעברו של המטופל, על תמורות שחלו ביכולת השפתית, ועל המקומות השותקים בחייו.  בעקבות ובאמצעות הספר אפשרי לחשוב על פעילויות כמו: עיון ושיח על הניבט מהאיורים, קריאת הסיפור כלשונו או הקראתו, משחקי חריזה (הדגשות, תוספות והחלפות), המצאת המשך לסיפור או שם חדש לספר, הוספת איור חדש, יצירת אסוציאציות מפלסטלינה או כל חומר אחר מתאים, הצעה לכתיבת התייחסות "מהי השתיקה שלי", מהו האיור שמתאים לתיאור "השתיקה הפרטית". זאת ועוד, אפשר באמצעות האיורים להציע למטופלים לומר מה היו המילים אם לא היתה שתיקה.

וכל הללו מתוך אמונה שהעיסוק בספר בדרך יצירתית יפתח פתח להתבוננות במישורים שונים המעסיקים את המטופל ויניבו ערך להתפתחותו.


עוד בבלוג של קריאה מודרכת

טירת הזכוכית מאת ג'אנט וולס, הוצאת מודן (2014), תרגום לעברית: דורית בריל-פולק, 320 עמ'. ממליצה על הספר:...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.