סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע... | פנחס רון

לָאַחֲרוֹנָה מַרְבִּית יָמַי וְלֵילוֹתַי נָעִים בֵּין קִירוֹת בֵּיתִי. בַּחֲלָלִים אֲנִי שׁוֹכֶבֶת יוֹשֶׁבֶת הוֹלֶכֶת שׁוֹתֶקֶת מַשְׁתִּינָה מְצַחְצַחַת מִתְבַּשֶּׂמֶת   מִתְלַבֶּשֶׁת מְבַשֶּׁלֶת מְדַבֶּרֶת עוֹבֶדֶת וּבוֹהָה...

"הארע לך היות בלילה, בחצות נח דומם כשעיניך חֶציַן עצומות ושוכח את כל מאוויֶךָ כולם והוגה לך באדם...