לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
חילופי יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר

חילופי יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר

יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות | 12/12/2020 | הרשמו כמנויים

חברים, מצרף פה פוסט שפרסמתי לרגל כניסתי לתפקיד יו"ר חטיבת הפסיכולוגים....  

 

אז, שמי יובל, פסיכולוג קליני, עובד במרפאה לבריאות הנפש בלוד כבר 7 שנים. מתגורר במזכרת בתיה, נשוי ואב לארבעה. חבר בצוות המוביל של התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, ובמזכירות חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר, ומעתה גם יו"ר החטיבה.

או, 

כמו ששמעתי לאחרונה- "אה, זה אתה הירדן החדש?".

האמירה בדרך כלל מלווה בסימני מצוקה, התנשפות כזאת, פעירת עיניים, התקף חרדה קליל.

אז כן, אני ירדן החדש (כמעט), נעים להכיר 🙂

ועד שנכיר לעומק, יש לנו מאבק לנהל על דמותה של הפסיכולוגיה הציבורית, על שכרם של הפסיכולוגים ועל תנאי העסקתם בשירות הציבורי.

 

כמי שהיה שם לאורך הדרך, אני יכול להעיד על העשייה המדהימה של ירדן מנדלסון, מגיעה לה תודה גדולה על ההקרבה וההשקעה. לשמחתנו היא תישאר מעורבת, אבל סיום תפקידה בעקבות רילוקיישן לחו"ל הוא לא מכה קלה בכנף, אלא מכה רצינית שמטלטלת. יחד עם זאת, השכלנו לבנות ספינה ששורדת טלטלות.

אני מבטיח לכם שהמאבק לא מסתיים עם עזיבתו של מישהו כזה או אחר. המאבק הזה נובע מהבטן, מהשטח, משנים של תסכול ומרמור על אי צדק אישי וחברתי. הוא נובע מקבוצה גדולה של פסיכולוגים ופסיכולוגיות.

 

לכן הקמנו וביססנו את התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית (בגילוי נאות אגיד שהצטרפתי אל התנועה ואל הצוות המוביל מספר חודשים לאחר שהוקמה פורמאלית על ידי קבוצת ה"חלוצים", ובגילוי נאות יותר- בהמשך אמליץ לכם בחום להצטרף גם כן אם עוד לא הצטרפתם אלינו....). לכן הקמנו במאבק את חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר (בה אני חבר מזכירות), ובהמשך גם את פורום הארגונים (החטיבה במח"ר, התנועה, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל) ואת קואליציית הארגונים (מעל 40 ארגונים חברתיים חשובים) למען הפסיכולוגיה הציבורית.

 

הביטחון שלי בהמשך פעילותינו הוא מלא, ונובע מההיכרות עם מי שנמצא בחזית המאבק הזה לאורך השנים - חברי המזכירות וצירי החטיבה, הצוות המוביל של התנועה, וחברים מהנהגת הפ"י.

 

רצה הגורל ואני נכנס לתפקיד הזה בתקופה מסובכת מול הסתדרות המח"ר, תחתיה ממוקמת החטיבה. תקופה לא פשוטה שבה דווקא המאבק שלנו הולך פנימה אל תוך הבית, אל המקום שאמור להיות שלנו, לעורר שייכות, לייצג, להגן. כבר עשרות שנים שאנחנו לא מיוצגים כראוי. והמצב בהתאם. תנאים גרועים מבחינה תעסוקתית, שכר עלוב ומעליב. אדישות, חוסר עניין וחוסר אונים שפשטו בציבור שלנו.

 

וההשלכות חמורות - תהליך איטי של שחיקה וצמצום של מערך הפסיכולוגיה הציבורית. קשה לשכנע אנשים שהשקיעו ומשקיעים כל כך הרבה בלימודים, הכשרה וטיפול, לעבוד בצורה כזאת. וכתוצאה מזה, כולנו רואים את תורי ההמתנה לטיפול, את חוסר היכולת של המערך שלנו לתת שירות זמין ונגיש לאנשים שזקוקים.

 

בהקשר התעסוקתי ומול הסתדרות המח"ר, אני טיפוס פרגמטי ופניי לשיתוף פעולה לטובת הפסיכולוגים. אם נקבל תשתית טובה לפעילות, לקידום הפסיכולוגים, אני אשמח מאוד. במידה שלא, נצא להיאבק על מה שמגיע לנו עד שנקבל.

 

כמו בטיפול, כך גם במישור התעסוקתי, אני מאמין שבלי שנטפל באזורים האלו מהם נמנענו כפסיכולוגים שנים, בלי שניכנס לביצה הפוליטית הזאת, על כל הלכלוך שיש בה, אנחנו הולכים למסלול שסופו דעיכת הפסיכולוגיה הציבורית ככלי אפקטיבי לציבור. לכן, תשתית הפעילות לתפיסתי, היא טיפול בפסיכולוגים עצמם. שכר הוגן והולם, תנאים טובים לעבודה. ושינוי תודעה - לא עוד רק שיח פסיכולוגי, אלא מעתה גם שיח עובדים. אנשים שמתפרנסים, שיש להם משפחות, צרכים. כאלו שעושים עבודה חשובה, מסורה ואחראית ועליה מגיע להם תגמול הולם. שזה אינטרס של המדינה ושל המעסיקים השונים להעסיק אותם, להשתמש בכישורים וגם לתת תגמול הולם. כמה שיותר הולם.

 

מהניסיון שלי עד כה, המעסיקים לא מכירים אותנו בפורמט הנוכחי. אבל הם מתחילים להכיר, וחובתנו להראות להם שאנחנו קיימים, שאיכפת לנו, ושהיום גם יותר מתמיד, אנחנו יודעים גם לבעוט.

 

מאז הקמתה לפני כשנתיים וחצי, החטיבה הגנה על מאות פסיכולוגים שנזקקו לסיוע, פעלה להעלות את המודעות של הפסיכולוגים לזכויותיהם, עסקה בפעילות מול משרדי הממשלה ומול המעסיקים השונים על מנת לשפר את תנאי הפסיכולוגים ולהגן על זכויותיהם. אבל לא רק זה. החטיבה היא גם בעלת אג'נדה חברתית, אנחנו פועלים במסגרת פורום הארגונים כדי לשפר את מצב הפסיכולוגיה הציבורית בארץ. את השירותים שהאזרחים מקבלים. הדברים קשורים האחד לשני. 

 

המאבק על תנאי ההעסקה, הוא המאבק על הפסיכולוגיה הציבורית, על נגישות השירות, על העובדה שכל אזרח זכאי לטיפול חינם במדינה שלנו.
בלי פסיכולוגים, לא יהיה שירות פסיכולוגי ציבורי.

 

ולסיום, כשהגעתי לתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, הרעיון של האחדות של כלל הפסיכולוגים שבה אותי. האג'נדה הזאת מלווה אותי עד היום, ובכל פעם שאני מרגיש שאני קצת מתבלבל, היא המצפן שלי. הביטוי "כוחנו באחדותנו" לא יכול להיות נכון יותר מאשר אצלנו הפסיכולוגים.

אנחנו חייבים לשמור על האחדות, לא למחוק זהויות, אבל כן להיאבק ביחד מול הגורמים שמולנו, ולא לכלות כוחנו במאבקים האחד מול השני.

 

ועכשיו לפינת ההשקעה שלכם -

אנחנו זקוקים לכם - הפסיכולוגים והפסיכולוגיות וכל מי שאכפת לו מהפסיכולוגיה הציבורית, כדי שתתמכו ותסייעו הן בעשייה והן בהשקעה כלכלית (בכל זאת, עולה לנו מלא כסף כל העסק הזה, יח"צ, ייעוץ אסטרטגי ועוד...), אז אשמח מאוד אם תצטרפו כחברים לתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית.

 

וגם כמובן, אם אתם עובדים בשירות הציבורי, ודאו כי אתם חברים בהסתדרות המח"ר. אם לא, פנו אלינו ונטפל בזה, ואם אתם עצמאיים, אז בתקווה בעתיד תוכלו להצטרף אלינו ולהיות חלק מהפעילות לקידום הפסיכולוגיה הציבורית (פרטים יבואו....).

 

אני מקווה שהתקופה הקרובה, תהיה תקופה טובה של התקדמות והתפתחות. אני מאמין שאנחנו הולכים לכיוון טוב יותר. ושיהיה לכולנו בהצלחה!


עוד בבלוג של יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.