תעשי זום | תמי קויפמן

תמי קויפמן | 1/11/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לָאַחֲרוֹנָה מַרְבִּית יָמַי וְלֵילוֹתַי נָעִים בֵּין קִירוֹת בֵּיתִי.

בַּחֲלָלִים אֲנִי

שׁוֹכֶבֶת

יוֹשֶׁבֶת

הוֹלֶכֶת

שׁוֹתֶקֶת

מַשְׁתִּינָה

מְצַחְצַחַת

מִתְבַּשֶּׂמֶת

מִתְלַבֶּשֶׁת

מְבַשֶּׁלֶת

מְדַבֶּרֶת

עוֹבֶדֶת

וּבוֹהָה מְעַט

הַמַּבָּט שֶׁלִּי מֻפְנֶה

קָדִימָה

מַרְבִּית הַזְּמַן.

שֶׁלֹּא אֶמְעַד. וְשֶׁיִּהְיֶה

מָחָר.

הַמָּסָךְ מֵנִיחַ לְנֶגֶד עֵינַי

דְּמֻיּוֹת

וַאֲנָשִׁים

אֲבָל שַׂמְתִּי לֵב שֶׁלִּיבִּי נוֹהֶה.

חַי צוֹמֵחַ דּוֹמֵם וּשְׁתִיקוֹת

הוֹפְכִים אוֹתִי

לְמִתְעַנְיֶנֶת.

אֲנִי עוֹשֶׂה זוּם

וְתוֹהָה אִם

קֹהֶלֶת הוּא אָכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ

אוֹ אוּלַי מַשֶּׁהוּ

אַחֵר?

וַאֲנָשִׁים, כְּמוֹ אֲנָשִׁים, גַּם מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ

מִתְגָּרְדִים

זָזִים

נִשְׁעָנִים

קוֹפְאִים

מִתְנַגְּדִים

מִתְקָרְבִים

נֶאֱנָחִים

צוֹחֲקִים

וּבוֹכִים הַרְבֵּה.

וְאֶתְמוֹל מִישֶׁהִי אָמְרָה

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב מִבְּלִי לִקְרֹא, וְהַרְבֵּה.

בַּלַּיְלָה,

אַחֲרַי כַּמָּה קְטַנּוֹת שֶׁל אֶוָה*

פָּתַחְתִּי אֶת אַלֵנַה

וְחַיֵּי הַשֶּׁקֶר שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים**

נָקְשׁוּ בִּי נְקִישׁוֹת שֶׁל

אֱמֶת

וְכָרָגִיל, לֹא נִרְדַּמְתִּי

וְנָשַׁמְתִּי

וּבֵרַכְתִּי

וְהָזִיתִי

וְנִזְכַּרְתִּי שֶׁאָמְרוּ,

"בְּשַׁבָּת יֵרֵד הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן"

וְאֵיזֶה מַזָּל שֶׁ

יֵּרֵד הַגֶּשֶׁם

כִּי זֶה מָה שֶׁהֲכִי מִתְחַשֵּׁק לִי.

כָּרֶגַע.

*אווה קילפי

**אלנה פרנטה, חיי השקר של המבוגרים