הורות יחידנית בימי הקורונה

ד"ר דרור אורן | 17/4/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לאור המצב, שאלתי אימהות יחידניות ואבות יחידניים כיצד הם מתמודדים הסגר ועם אי הודאות הנמשכת. מה עוזר, מה מעסיק, מה מעיק ומה מטריד במיוחד בתקופה יוצאת דופן זו. המסקנה, יש מאפיינים ייחודיים להורות יחידנית בימי הקורונה.

"תקופה מאתגרת במיוחד" היה משפט שחזר על עצמו. נראה כי בהתמודדות עם ימי הקורונה, לאימהות יחידניות ולאבות יחידניים יש אתגר יותר קשה מאשר להורים החיים במודל של שניים, כי הם יותר לבד. רבים מהיחידניים נעזרים בדרך כלל ובאופן שוטף בהורים, בבני משפחה ובסיוע של בעלי מקצוע. כרגע, כאשר חלקם אינו יכול להיעזר בגורמי התמיכה הרגילים, העומס בחיי היומיום יותר מודגש. "הכול מצטמצם למישור חיים אחד", אומר אב יחידני.

לבוגרים שהינם הורים יחידניים, יש פעמים רבות עיסוק וקריירה מספקים. עבור חלק גדול מהם, פן זהותי חשוב זה מושבת כעת. הקושי לצאת מהבית, מגביר את תחושת המחנק וחוסר המרחב. בדומה לכל הורה כיום, אך גם באופן שונה. כאשר יש בן/בת זוג בבית, אחת/ד יכול/ה לצאת, אפילו לקניות או לסיבוב מחוץ לבית ולהתאוורר. אם את/ה לבד עם הילדים, במיוחד עם ילדים קטנים, ואין אפשרות לקבל עזרה, הניידות מושבתת ותחושות הלבד, ו/או הבדידות מודגשים יותר.

תעסוקה – נושא העבודה מאד מטריד חלק מהיחידניים שהיו איתי בקשר. בעיקר כאלו שאבדו לאחרונה את עבודתם. הם הורים יחידניים, חלקם בני ארבעים וחמישים, והצורך להשיג עבודה חדשה מלווה בתחושה של תסכול. "אני מרגיש גילנות ואפליה, הסיכוי שלי להשיג עבודה חדשה קטן יותר מהעבר". העובדים מהבית תארו חלקם קושי לאלתר ולנוע בין הילד/ה/ים לעבודה, קושי מוכר בבתים רבים כיום.

החשש הכלכלי - בדומה לבוגרים-הורים אחרים, יחידניות ויחידניים מוצפים דאגה כלכלית, מדווחים על שימוש בחסכונות ודאגה מה יהיה מחר, מבחינה כלכלית. אלא שכאן נוספת האמירה: "הנטל רק עלי" שחזרה אצל רבים. רבים מדווחים כי החשש הכלכלי מעיק. מה יהיה מבחינת ההכנסה והאפשרות לחזור לעבודה בהמשך. העובדה כי הרשויות אינן מתייחסות בנפרד לאוכלוסייה זו ואינן נחוות כתומכות אינה מקילה.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

ברמה האישית - יחידניים דיווחו כי הם עושים פעילות פיזית כפי יכולתם, אחדים דיווחו כי הם מתרגלים מיינדפולנס. יש שפונים לקרוא ספרות, כדי לסייע בהבנה. היו שציינו כי הם מפנים זמן ללמוד על החוויה והניסיון של הורים יחידניים אחרים, באמצעות קריאת ספרים ומאמרים בנושא הורות בכלל והורות יחידנית בפרט. אחרים ספרו כי הם מיישמים טיפים שלמדו על הורות. אימא אחת כתבה "הצלחתי לתווך רגש קשה של עצב שהילד חווה", ואחרת ציינה, "אני מפרגנת לעצמי, סך הכול מצליחה לעמוד במשימות, אני יכולה!". אימא יחידנית שאושפזה וחזרה הביתה כותבת: "קשה עכשיו. מתמודדים וזה יעבור - אבל קשה".

הפחד לחלות

מבין הדאגות והקשיים המרכזיים שדווחו, היו חווית הלבד והחשש לחלות. המצב מקצין את חווית הלבד בהתמודדות והבדידות שלעיתים נלווית. ישנו לחץ רגשי בעיקר סביב הפחד לחלות ולהתאשפז, המעלה את השאלה הקשה החוזרת – "מי ידאג לילדי?" הפחד לחלות מטריד רבים מהיחידניים העסוקים בשוטף בשאלה מי ידאג לילדים אם לא יוכלו לעשות זאת. זו אינה דאגה חדשה, אך כעת יש הקצנה בדאגה זו. רבים מוטרדים לחלות, שואלים עצמם מי ידאג לילדים במצב זה, כאשר הוריהם בבידוד. בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כיוון שיחידנות הינה בדרך כלל הורות מאוחרת, ההורים יחסית מבוגרים ולכן יותר בסיכון, מה שמגביר כמובן את החרדה במצב.

מבחינת התנהלות עם הילדים חזר תיאור של חוויה טובה סך הכול. הרבה עשייה משותפת בניחותא. יש קשיים עם ילדים אנרגטיים שמתקשים בלי יכולת תנועה ועם ילדים שמאד זקוקים לחברה, יחד עם געגוע לסבא ולסבתא. בצד דבר זה, כמו שאנו שומעים ממשפחות רבות, עולה תחושה של שהות טובה יחד, בלי לחץ ועומס חיצוני. עשיה, יצירה, משחק ומנוחה משותפים. הורים מדווחים על חוויות של גילוי, הנאה ושמחה. הפתעות לטובה שנובעות משהות שונה וייחודית זו. מצד שני, יש קושי להסביר מדוע לא ניתן לצאת או ללכת לגן וקושי עם חוסר יכולת לעמוד בהבטחות: "אמרתי להם שבפסח נלך לגן חיות. לך תסביר לבן ארבע שאי אפשר". בעלות שניים או שלושה ילדים, דיווחו על תחושה שהשהות יחד, יוצרת בעיקר חיבורים וקרבה חיובית, יחד עם העומס המאתגר, שהולך ושוחק ככל שנוקפים השבועות. מבחינת ההתנהלות עם הילדים, יש הרבה דמיון בין מה שמדווח מאוכלוסיית היחידניים, לדיווח הכללי ממשפחות.

מה עוזר?

בתגובות של עשרות יחידניים לגבי ההתמודדות שלהם עלו הגרומים המסייעים הבאים:

ברמה החברתית והבינאישית - לדבר עם חברים וכמובן שהות עם הורים/בן משפחה. עבודה מהבית עוזרת, בנוסף אם יש עזרה ותמיכה שמקבלים מאחרים.

ברמת ההתארגנות – כמו כל המשפחות, יצירת סדר יום מסייעת. קבלת המצב: "אני לא יכולה לעשות דברים אחרים, אז אני משתדלת להנות ממה שיש". לזרום עם להיות, להנות מהזמן המשותף יחד, לומדים דברים חדשים וחיוביים מהשהות יחד. משמורת משותפת – עם הורה אחר, יצירת "מבנה משפחה זמנית".

מה שעוד עולה כמסייע ליחידניים בזמנים האלה, הוא שיש עבודה גמישה, שיכולה להתבצע מהבית או למספר שעות, והתארגנות יותר קלה, מאשר המצב בו את/ה לבד עם הילד/ה/ים.

יש יחידניים שהצליחו להתארגן למצב בשלב מוקדם והם חולקים את חיי היומיום עם ההורים, או עם חבר/ה, דבר שמקל מאד. חלק לבדם, שומרים על ההורים וחיים את הגעגוע ואת הצורך לעשות הכול לבד. "גם בעולם המודרני שבו אפשר לעשות שיחות וידאו אין תחליף לשיחת פנים מול פנים", ואכן כשיש אפשרות לקרבה ולהיות יחד, אין לכך תחליף לאורך זמן.

מצרכים הכרחיים - יצירתיות וגמישות

כאשר הכוחות היצירתיים מופעלים ואיתם ההומור, מתגבשים הישגים וחדשנות המותאמים לרוח התקופה: "כשאני מדברת על רגע פרטי, מדובר מהרמה הקונקרטית, באופן קבוע הזמן בו אני מתקלחת הפך לשעת ההצגה היומית. הילדים יוצרים הצגה ולי יש רגע פנאי עם עצמי". מסייעת לכך גמישות למצב הנוכחי, כפי שכותבת בכאב של השלמה אחת האימהות: "וכמובן שגם זרקתי כמה עקרונות לפח ואני נותנת לילד לצפות במסכים. אני מנסה לגייס לעצמי הרבה חמלה וחמלה עצמית". אבל הדבר המרכזי שאולי מסייע, הוא לנסות ולשהות במצב הנוכחי, רגע אחר רגע. מנסחת זאת אחת האימהות, ובדבריה משתקפת חוויה שחוזרת על עצמה: "ליהנות מהדברים הקטנים, גם עם הילד. יש רגעים בלתי... אבל הרבה רגעים מקסימים".

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

לסיכום - להורים יחידניים הסגר הנוכחי הוא אתגר רב ממדי. הבחירה בהורות, לבד, מקצינה כעת את ההתמודדות העצמית והחששות ומצריכה כוחות ותעצומות נפש להתמודדות מסתגלת למצב של אי ודאות מתמשכת זו. הכרה בקושי הניצב בפני יחידניים, תמיכה קהילתית ובינאישית, לצד התחשבות מוסדית באילוצים תעסוקתיים ובמצב כלכלי, הינם מהנושאים החשובים שיש לקחת בחשבון בכדי לסייע למשפחות היחידניות, בתקופה מורכבת זו.

הכותב הוא פסיכולוג קליני וחינוכי, מדריך בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית. ממובילי פורום אמפטי"ה - הפורום הפסיכולוגי  לטיפול ולייעוץ להורים. כותב בנושאי טיפול, מודלים בפסיכותרפיה והורות ומחבר, בין השאר של הספר:  "הורות יחידנית- לגדל ילד לבד" (רסלינג, 2018).