האם פסיכואנליזה תמנע מישראל מערכת בחירות נוספת?
שפיות זמנית | 10/3/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
במאמר שפרסם ב"הארץ", ההיסטוריון עפרי אילני מציע שייתכן שישראל סובלת מחזרה כפייתית, או כפיית החזרה. מדובר במושג שפיתח פרויד לפני מאה שנה, במאמרו המפורסם "מעבר לעקרון העונג" מ–1920. הכוונה היא להתנהגויות שאינן גורמות עונג למי שמבצע אותן, ובכל זאת הוא חוזר עליהן שוב ושוב באופן כפייתי. הצורך הבלתי־נשלט לחזור על אותה פעולה מנומק לעתים קרובות בתקווה חסרת תוחלת שבניסיון הבא משהו בכל זאת ישתנה.
אילני כותב: "מה גרם לאותה חזרה כפייתית להתפרץ דווקא בתקופה הנוכחית? ייתכן שהדבר נובע דווקא מהאימה הגוברת מפני התפרקותם של גבולות הזהות, התואמים לגבולות המוכרים של מדינת ישראל. ההבנה שפתרון שתי המדינות הופך בלתי־ישים, ושישראל תהפוך בקרוב באופן רשמי לישות אפרטהייד שבה היהודים הם מיעוט, מאיימת על גבולות התודעה הקולקטיבית. לכאורה, רוב אזרחיה היהודים של ישראל מגלים אדישות לשאלת סיפוח השטחים ולמשמעויותיה. אך ברובד הלא־מודע, ההתקרבות לרגע האמת כרוכה בהבנה ששום דבר בישראל כבר לא יהיה אותו דבר.
"החזרה הכפייתית על מערכת הבחירות הופכת, אם כן, למנגנון הגנה מפני הטרנספורמציה המאיימת. נתניהו חוזר ואומר שאחרי הבחירות נספח את היישובים ביהודה ושומרון. אבל הדחפים הלא־מודעים של המערכת מתנגדים ודואגים לכך שהחלטות אלה ואחרות, מז'אנר 'אחרי הבחירות', יידחו שוב ושוב. כמו פנלופה, אשתו של אודיסאוס, שפורמת שוב ושוב את האריג שטוותה לאחר שהבטיחה למחזריה שתבחר באחד מהם כאשר האריג יושלם — כך פורם הגוף הפוליטי הישראלי את מערכת קבלת ההחלטות כדי שלא יצטרך להכריע בשאלות המהותיות לגורלו".
