שפה היא עקבות עקובים משם

עלון פסיכולוגיה עברית | 5/6/2016 | הרשמו כמנויים

מה בין הסמלי לחושי? מרבית התיאוריות שמנסות להסביר את התפתחות הנפש מבחינות באופן ברור בין האפשרות לייצוג מילולי לבין החוויה החושית או הרגשית נעדרת הייצוג. בחלוקה זו הרובד המילולי נותר לרוב נקי מכל מרכיב חושי, והרחק מכל פנטזיה של אחדות נעדרת מילים, בה התחושה נוכחת כפי שהיא. אך האם ההבחנה שבין השפה לבין התחושה היא באמת כל-כך חדה?

הפסיכואנליטיקאית סוזנה מייאלו קושרת בין חוויות החיים התוך-רחמיים של התינוק לבין התפתחות יכולתו לייצוג ובכך מטשטשת את ההבחנה המוכרת שבין הממשי לסימבולי. במאמר שתורגם ע"י עדי רודוי, היא עוסקת בהשפעתן של חוויות במהלך ההיריון והלידה על התפתחות הניצנים הנפשיים של העובר. לגישתה החוויות החושיות של העובר ברחם – של מקצב וצליל, מגע ומרחב – מניחות את היסודות להתפתחות המנגנון המנטאלי שלו. בעזרת שני תיאורי מקרה מרתקים מייאלו דנה במצבים שבהם טראומות שנחוו טרם הלידה או במהלכה משבשות את התפתחות יכולת הייצוג של הילד.

מה קורה כאשר שפת האם, זו שעל-פי מייאלו הילד נקשר לצליליה עוד בהיותו ברחם, נותרת ללא שימוש ומוחלפת בשפה חדשה? עמיה ליבליך משתפת ברשמים מיום העיון "מבט על הגירה", ומתארת את הקושי שבוויתור על דיבור בשפת-אם, לצד הפוטנציאל המקרב שבלמידת שפה חדשה.

חלק מרכזי מהשמירה על סביבה מכילה עבור הילד בתחילת חייו נוגע להאכלתו. ספרה החדש של  שלומית סמיש-טלאור "ארוחות ילדות כחוויות מעצבות התפתחות" נועד לסייע להורים ללמוד כיצד לפתח מיומנויות אכילה אצל ילדיהם, שיתרמו להתפתחותם הרגשית-חברתית.

לסיום, לציון שבוע הגאווה אספנו מספר מאמרים אשר עוסקים במגוון סוגיות שעולות סביב החיבור בין תחום הטיפול הנפשי לזהות מינית להטב"קית. המאמרים מייצגים הן את מה שהשתנה ביחס הטיפול הנפשי לזהויות הלהטב"קיות, והן את האזורים שעוד נדרשת בהן התפתחות.

איגוד ישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות
שמח להודיע על השקת מחזור ד' של תכנית 'רוח אדם'

"הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: מֵאֲחוֹרֵי הַשָּׂפָה

עוֹמֶדֶת שָׂפָה. שָׂפָה הִיא עֲקֵבוֹת

עֲקֻבִּים מִשָּׁם.

הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: שְׁמַע עַכְשָׁו.

אַתָּה מַקְשִׁיב: הָיָה פֹּה

הֵד"

(אמיר אור, מתוך "השפה אומרת")

* תמונת שער: טוות את הפחד הגדול, הדס גטרמן ולילך צפרוני