ופשוטים ופשוטים הדברים
עלון פסיכולוגיה עברית | 20/3/2016 | 7,619 צפיות | הרשמו כמנויים
פעמים רבות אנו תמהים מדוע מה שנתפס על ידינו כ"טבעי" עשוי להיות כה מורכב, מאתגר, וקשה. אנו מייחלים לפשטות בחיינו, בבחירות המקצועיות, במערכות היחסים ובהורות שלנו, אולם נדיר לחוות פשטות כזו לאורך זמן.
הורות היא דוגמה מצוינת לכך. הורים רבים חשים מתוסכלים כאשר הם אינם מצליחים להביא בעזרת אינטואיציה לתוצאות להם קיוו עם ילדיהם. אולם הורות היא מלאכה מורכבת, טעונה ותובענית, ואך טבעי להזדקק לידע ולהכוונה בשלביה השונים. אורית אלפי וצוות שפ"ח באר שבע יזמו וחיברו חוברת הדרכה - "הורות בטעם מרשמלו", שבה מוצעות סדנאות שונות המאירות היבטים מגוונים של ההורות.
אהבה היא דוגמא נוספת לרגש שרבים מייחלים לחוות אותו בפשטות, על אף שבפועל מדובר באתגר הדורש השקעה ומאמצים, ואף טומן בחובו סכנות, פחדים וכאב. סכנת האבדן של אדם אהוב והכאב שבעקבותיו הם בלתי נפרדים ליכולת לאהוב. גיא פרל מציע הצצה לספר השירים החדש של נורית פרי, "כמעט שקוף". בקריאה רגישה הוא מתבונן בתהליכים הנפשיים העוברים על המשוררת כשהיא נפרדת מאביה הגוסס בשער שהקדישה לו, "במיטה הגבוהה שוכב איש". פרל עוקב אחר התמעטותו המתמשכת של דמות האב בשירים, ועמה אחר חווית הגסיסה הפנימית של המשוררת.
דיון מעמיק באתגר שבאהבה ניתן למצוא אף בדבריו של דני שראל. שראל כותב בהשראת חמותו, הדסה ראם ז"ל, על היכולת לאהוב ועל הטיפול כאימון באהבה. הוא מתאר את בחירתה הלא מובנת-מאליה של הדסה להישאר אדם אוהב על אף זוועות ילדותה בשואה. שראל מתייחס אל האתגר ההתפתחותי הגלום ביכולת לאהוב, ומציע לבחון מפרספקטיבה זו את עמדתנו כלפי המטופלים. מה יקרה אם במקום לדון ביכולתנו לחדור לנפשו של המטופל או לחילופין לפנות לו מקום בתוכנו, נשאל את עצמנו בפשטות: האם אני אוהב אותו?
שאלתו של שראל בדבר היכולת שלנו כאנשי מקצוע להפסיק "להסתתר" מאחורי מושגים מקצועיים כגון הכלה ואמפתיה, נוגעת לשאלה הרחבה יותר בדבר המונחים המתאימים לתיאור הקשר בין מטפל למטופל. ניצה ירום, למשל, קוראת לחדול מהשימוש במטאפורות של הורות בטיפול. לטענתה מטפורות אלו עשויות לעוות את תפיסת הטיפול במקום לשרת את המטופל. "ופשוטים ופשוטים הדברים וחיים ומותר בם לנגוע ומותר לאהוב"
(מתוך: "האמנם", לאה גולדברג)
