בלי הברקים והקולות ששמעתי בסיני
עלון פסיכולוגיה עברית | 25/5/2015 | הרשמו כמנויים
לאחר שבחג השבועות קיבלנו תורה ותיקנו שלל תיקונים, ואם נותר כח גם בקרב מי שעבר ליל שימורים של העמקה בטקסטים, אנחנו מזמינים אתכם לצלול אל שלל החומרים המרתקים שראו אור בשבוע החולף באתרנו.ביום העיון 'העדר ייצוג מנטאלי - היבטים תאורטיים וקליניים' שנערך בארגון התכנית לפסיכותרפיה באונ' תל אביב, דן הפסיכואנליטיקאי הווארד לוין במטופלים המביאים לקליניקה את "הלא מיוצג". כתוצאה ממבנה מולד או בשל טראומות ראשוניות קשות, נושאים עימם אלה כשל מוקדם בבניית ייצוגים. כיצד מספרים את האין וכיצד אפשר להתחקות אחר העדרו? ד"ר מריאנה גייטיני מנסה 'לרשום' את מה שאין לו מילים, תוך שהיא פורשת את רעיונותיו של לוין לגבי העמדה האנליטית ב'קליניקה של הריק' ותפקידה של סובייקטיביות המטפל במסע לבניית הייצוג של המטופל. קריאה חשובה ומרתקת. היעדר מסוג אחר - יואל בלום משרטט את קווי המתאר של האישיות הנורמופתית – להיות נורמלי באופן בלתי-נורמלי. נורמופתיה מתרחשת כאשר היצמדות מוחלטת לנורמות חברתיות ולקונפורמיות גורמת לאדם לאבד את הקשר אל פנימיותו והיסוד הסובייקטיבי באישיותו נמחק. במאמרו בלום מתאר את מאפייני הנורמופתיה, את המנגנון הנפשי העומד בבסיסה ואת הסכנות הטמונות בה.
מעין פנירי מתארת התערבות קבוצתית שנערכה במסגרת שירות המבחן למבוגרים וכללה יציאה למסעות שטח. בעקבות התהליך הטיפולי הייחודי המתרחש במסעות, היא מציעה להרחיב את מושג ההחזקה של ויניקוט למושג "שדות החזקה". הכוונה לשדות שלמים שבהם ההחזקה מתקיימת כמעט 24 שעות ביממה. נורית ענבר וייס קוראת ברגישות בספרה של ההולנדית אנה אנרוויסט 'קונטרפונקט', ומהרהרת בהשפעת האובדן על תפיסת הזמן של האדם האבל. אם המוות 'דוחף' את האדם השכול ליפול מחוץ לזמן, האם יתכן שהריפוי גם הוא נוגע לתפיסת הזמן - לא החזרת תפיסת הזמן הישנה אל ענה אלא כינון תפיסת זמן חדשה שרק מתוכה ניתן לשאת את האובדן. נוגע ומעורר מחשבה.
"משולחת רסן
פן יבלע ענן
את הפס הדקיק שבלבי
שמפריד בין טוב לרע
אין לי קיום
בלי הברקים והקולות
ששמעתי בסיני"
(זלדה)
