
ובשבילי זה מאוד מאוד חשוב
עלון פסיכולוגיה עברית | 10/6/2012 | הרשמו כמנויים
את המכתב השבוע נפתח בציטוט דווקא, שיר שכתב המשורר ו"ה אודן, ותרגמה לעברית שרי אדלשטיין, לזכרו של זיגמונד פרויד. השיר נכתב שנה לאחר מותו של פרויד, אך נראה רלבנטי גם היום, לאור התרחשויות חברתיות ופוליטיות בהן אנו חוזים: הוא לא היה פיקח בכלל; כל שעשה הוא לתאר את חוסר הנחת שבהווה, לניתוח העבר.ומשהו נוסף שנוגע בהיסטוריה - ב"שפיות זמנית" התייחסויות לסרט "היסטריה", שתאר כיצד ניסיונות לרפא נשים היסטריות הובילו להמצאת הויברטור. נדמה ששיטות "ריפוי" אלה לא היו עומדים במבחן האתיקה בימינו. סקירת ספר העוסק באתיקה במקצועות הטיפול הנפשי מביאה דורית שיקיירסקי. עוד השבוע, סקירה נוספת, של הכרך השני של כתב העת "מארג" מאת אורית גודקאר. גם רות נצר מביאה בבלוג שלה פוסט על ספרה "נומה עמק", ולתגובות שהוא מעורר בקוראים. ועמיה ליבליך מספרת על סיפורים שונים - רשמים מכנס האגודה לחוקרי נרטיבים.
בהתייחס להתרחשויות הקשות כנגד מהגרים ופליטים מציגה קבוצת פסיכואקטיב נייר עמדה, הקורא להתבוננות על עצמנו ושורשי השנאה לזר. ועוד מתחום האקטואליה: ענת צור מהלאל כותבת על השתקפות התפיסה אודות טיפול פסיכיאטרי כפי שהתחוורה בדיון הציבורי בתוכניות הריאליטי. ופוסט אחרון לשבוע זה, גם הוא נוגע בסוגיה מעורר מחלוקת, פולמוס ההנקה שחזר לכותרות.בפתח שבוע חדש שוב אנו מתבשרים על הרג אצל שכנינו מצפון, בעוד אצלנו עוסקים בעימותים פנימיים, לעיתים בלהט המחלק את העולם ל"איתנו" או "נגדנו". נקווה שנשכיל למצוא את הסינתזה לצד המחלוקות.
"ובשבילי זה מאוד מאוד חשוב שאת איתי בשבילי אני רוצה שלפעמים את תחייכי בשבילי" (מילים: אריאל הורוביץ)