״פעם חשבתי שנורמליות תבוא כמו גשם או רוח וככה תשבה אותי״: רשמים שנותרו מאשפוז במחלקת נוער

שפיות זמנית | 24/12/2017 | 8,327 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

״כדי לצאת מהמחלקה היה צורך באח או אחות שיפתחו את מנעול הדלת הראשונה, ויסגרו אותה אחריהם; יפתחו את הדלת השנייה, יסגרו אותה. גם היום, יותר משתים עשרה שנים לאחר מכן, יש מעט מאוד חפצים היקרים ללבי כמו מפתחות הבית שלי.״

בגיליון הששי של ׳אודות׳, כתב עת למסות וביקורת ספרות, פורסמה רשימה של מעין איתן על התקופה בה אושפזה במחלקת נוער סגורה לפני כ-12 שנים. בכתיבה חדה, ישירה, כנה וחודרת ללב איתן פורשת אוסף של חוויות וזכרונות שנשארו איתה מאותם ימים. כיוון שמדובר בכתיבה מאד אישית, וגם כזו שיש בה הרבה יופי, יש משהו מצמצם ומאד לא מדייק בלהתייחס לרשימה הזו כאל עדות מתוך מחלקה פסיכיאטרית. מצד שני, המרכיב של העדות בוודאי קיים בה, ובמובנים רבים הוא רלוונטי גם לשנת 2017 ולמחלקות סגורות לנוער גם במקומות נוספים בארץ. יכולת הכתיבה של איתן מצליחה להכניס לתוך העולם של המחלקה הסגורה, ולעורר הזדהות והבנה כלפי חוויותיה של נערה בתוכה.