איך מתמודדים עם הפחד?

שפיות זמנית | 1/11/2017 | 4,406 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

פחד הוא רגש חשוב ששומר עלינו, אך הוא יכול גם להוות מקור לקשיים, לתסכולים ולהימנעות רבה. בפוסט שפרסמה לאחרונה יהודית כץ באתר ״הארץ״ היא עוסקת בפחד המשתק, בירידה באיכות החיים ובחרדה המתמדת, שהם נחלתם של 20%-35% מהאוכלוסייה, הסובלים מהפרעות חרדה. 

הכותבת מתייחסת לייצוג שקיבל רגש ה'פחד' בסרט האנימציה המקסים 'הקול בראש' (inside out) שממחיש שיתוק, חרדה ואת הרצון להימנע מדברים. היא מדברת על שתי דרכי התמודדות עם פחדים, אך גם עם קשיים בכלל: שליטה שלפני מעשה המכונה גם שליטה ראשונית, ושליטה שלאחר מעשה המכונה שליטה שניונית. בשליטה ראשונית אנו עושים מאמצים כדי שאירוע יתרחש או לא (כמו להימנע מהאירוע), בשליטה שניונית אנחנו מתמודדים עם השלכות אירוע שכבר קרה. השליטה השניונית המאפשרת לאדם להיות ברגע הנוכחי, להבין את רגשותיו, לקבל אותם ולחשוב מה לעשות איתם, ומזכירה חשיבה קשובה לרגע הנוכחי. 

מצד שני, לפעמים השהייה ברגע מפחיד, בה נוכחות מחשבות כואבות, היא כואבת מדי. יש מי שמעדיף 'לשים בצד' חלקי חוויות, רגשות ומחשבות, בשביל לעבור את היומיום ולחוש בשחרור וברווחה נפשית. מהי הדרך הנכונה? האם יש כזו בכלל? היכן חוצים את הגבול שבין 'לשים בצד' לבין הדחקה מסוכנת? האם אפשר באמת לדעת מתי לעשות כך ומתי כך? איך אפשר לדעת שלא 'נופלים'? ואולי גם פה השליטה השיניונית עובדת וצריך עבור רגע ספציפי וחוויה ספציפית להבין באיזו שיטה לבחור, ומה יהיה לי הכי טוב ועוזר.