סקס נשי
ד"ר ניצה ירום | 27/4/2017 | הרשמו כמנויים
סקס נשי
לנגד עינינו מתרחשת מהפכה מינית: נשים רוצות מין, מספרות וכותבות על חיי המין שלהן. אישה כבודה בגיל השלישי לא מהססת לומר בניחותא במדיה שהיא מאוננת. האנה, מהסדרה האמריקאית הנצפית "בנות" על חיי בנות עשרים בעיר הגדולה, מציגה לראווה את הפות שלה על מרפסת ביתה.
אכן, יש משהו משחרר ומשמח שיותר ויותר נשים מכירות בצורך שלהן במין ורוצות להתענג בכל גיל, ולא רק להשתמש במין שלהן כסחורה – כדי למשוך תשומת לב ולהשיג רווחים חומריים וחברתיים מגוונים (כבעבר).
התמונה הנראית לעין גם במרחב הציבורי וגם בחדר הטיפול היא הרבה יותר מבולבלת.
אצביע על שתי מגמות עיקריות המבטאות את הבלבול הנשי הזה, או תורמות לו:
1. ההעצמה המינית הנשית היא פן אחד של האישה המשוחררת - אשר בהינף יד, כשהיא רוצה
למקסם את החירות שלה, היא יכולה להסתבך והופכת לקורבן. דווקא השיח הפמיניסטי מחזק את עמדת הקורבנות הנשית – כשהנחת היסוד שלו היא שהגברים הם דכאניים, ולא פרטנרים.
נשים עצמאיות - מנהלות חברות, פעילות ויוזמות בחיי העבודה והמשפחה שלהן – צריכות ויכולות לקחת אחריות על המפגשים המיניים שלהן. אישה ונערה חופשיות לומר בזקיפות קומה מה מתאים או לא מתאים להן, זהו חלק מובנה של ההעצמה ואחריות אישית. אולם כשאישה אומרת שהיא "שתתה ולא זוכרת מה היה" זה אומנם פן של הבילוי בזמננו כש"בא לדפוק את הראש", אבל כשישנן סכנות ב"איבוד הראש" – אין לאישה מנוס מלקחת אחריות. לא סביר לרצות מין כנמרה ומיד להתבכיין. חשוב להכיר בעובדה שללכת עם גבר לביתו – זהו פן של שיתוף פעולה מיני. אין ספק שכפייה מינית (כלפי כפוף ובכלל) - היא בחזקת אלימות שיש להוקיעה, ואילו הסקסאפיל של בעלי שררה היא עובדה שצריך להכיר בה ואולי לנסות להיגמל ממנה.
בסך הכל, יחסים בין המינים הם לא רק פיצול בין תשוקה לקורבנות. מדובר בהתרחשות בין פרטנרים שמפתים הדדית, בגבר חודר ואישה נחדרת שהיא פעילה חושקת ולא קורבנית 'נותנת', ויש לפעמים במין חרטות בדיעבד, שאינן בהכרח טראומות.
2. בד בבד עם החירות החדשה, נשים נושאות אתן מבוכות ועכבות שהוריהן ובעיקר אימהותיהן הורישו
להן. כולנו ניזונים מן הדרמות המופנמות של הורינו (במיניותם ובכלל), המלוות אותנו. לכן גם כיום, כשאשר נשים מדברות ופועלות באופן חופשי במין – ניתן לראות (בעיקר בחדר הטיפול) נשים בכל הגילים שהבושה והרתיעה ממין הן "האני האמיתי" שלהן. הבושה והרתיעה מתעוררות אצל רווקות ב"סצינת הסטוצים" (כזהירות שרצוי להתיידד אתה). ניתן לראות נשים צעירות המשוחררות במין מזדמן אבל בורחות מקשר, בהרגשה שהקרבה והאינטימיות חושפות את ה'דפאקות' (הדפיקויות) שלהן.
עכבות ורתיעה עולות אצל נשים דווקא בחיים הזוגיים שלהן - לאחר שמיצו מיניות פרועה. רואים כיום נשים שמעיזות בבושה להגיד שגם להן מגיע (מין), אחרי ששנים הן לא דברו על כך, ובטיפול שלהן לא דיברו אתן על כך. מטופלת תגיד למטפלת שלה, שדברה אתה על נושאים אישיים שונים ולבסוף העזה לשאול בעדינות על המין בחייה: "סוף כל סוף את שואלת!"
לסיכום, חשוב להאיר את הכפילות בסקס הנשי העכשווי: את בעיית ההעצמה המינית הנשית כאשר היא משולבת בהקטנה - של האישה את שיקול דעתה או את הפרטנר שלה, ואת המורכבות הטמונה בהעצמה המינית המלווה ברבדים של תסכולים, עכבות ובושות שעדיין לא התיידדנו אתם. נשים מרגישות שהן בהחלט ראויות לעונג, אך הירושות שלנו והצורך בפרטנר ראוי במין - מחייבים לתת על אלה את הדעת. לצערי, המטפלים עדיין נבוכים ונשארים פוריטנים בזירת חיים חשובה ופעילה זאת.
