ללא פרויד וללא בק (אבל עם וואכטל) - מחשבות על הדרכה אחרת
ארנון רולניק | 2/5/2015 | הרשמו כמנויים
בפודקאסט זה נעסוק באפשרויות הדרכה שאינה מחוייבת למחנה כלשהו. אשאל כאן את השאלה מה נדרש כדי שנהיה מטפלים טובים יותר.
רוב בתי הספר לפסיכותרפיה–נוטים ללמד גישות. אני מחזיק מול עיני כמה תוכניות כאלו ואני רואה שנה ראשונה פרויד, שנה שניה נניח מלני קליין וממשיכיה, שנה שלישית אינטרסוביקטיבים.
אני גם רואה כמה תוכניותCBT וגם שם נמצא גישת ה REBT, גישת ה DBT וטיפול על פי הסכמה תרפיה. אני סבור שפסיכותרפיה היא קודם כל אומנות. אומנות השמיעה, אומנות האמירה, אומנות האמפטיה, ואומנות ההסתנכרנות עם האחר. וכדי ללמד אומנות נדרש סוג למידה אחר, סוג תרגול אחר, ובעיקר פחות תאוריה ויותר התנסות.
אני מדבר על משהו שאקרא לו מיקרו הדרכה –הדרכה שעוסקת באיך. איך מתערבים, מה אומרים אומרים ואיך מתרגלים.
מי שמסייע לי הוא פול וואכטל. בפןדקאסט זה נשמע קטעים של ואכטל מספרו Therapeutic Communication שאף שהוא מבוסס תאוריה יש בו הרבה מאוד דגש על הפרקטיקה: מה אומרים, איך ומתי.
בפודקאסט זה אני גם עושה נסיון לצטט חלקים מספר שלא על ידי ציטטה כתובה - אלא כיאה לפודקאסט בהקראה של קטע מהספר.
ההקראה תתבצע כל ידי מכשיר הקינדל שבאמצעותו אני קורא ושומע ספרים. המחשב יקריא לנו קטעים מספרו של וואכטל
אהיה סקרן לדעת אם שומעי פודקאסט זה יכולים להסתדר עם שיטת קריאה זו.
ובכן הבה נצא לדרך.
הדגש הראשון של הדרכה אחרת יעסוק בחשיבות המגע עם הרגש.
