לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
חובשי מצנפות החכמים

חובשי מצנפות החכמים

ד"ר ניצה ירום | 15/12/2016 | הרשמו כמנויים

שלום חברים,

הפעם ברצוני לספר על חוויה אישית שנובעת מהכמיהה ללימוד המאפיינת את הפסיכולוגים. גידול הרצון ללימוד והשתלמות מביא כמובן לגידול בהיצע הקורסים ומקומות הלימוד; יחד עם הגידול יש גם תחרות.

רבים ממקימי מכוני הכשרה וקורסי הדרכה, גילו את "הסקסיות" בתואר "פסיכואנליטי" - ומוסיפים אותו לשם המכון, הקורס או ההכשרה. במקביל, כדי להקטין תחרות משעבדים את הסטודנטים לנאמנות ל"מכון", לתאוריה ולשמות של ידוענים מהעבר. אין דבר יותר אנטי פסיכואנליטי משעבוד לדוגמות וחסימת השקיפות שבידע.

התקשרה אלי קנדידטית, שפגשה בי לפני שנים, כשהחלה את דרכה המקצועית. היא סיפרה לי בגאווה שהיא מסיימת למודים במכון הקורא לעצמו פסיכואנליטי, ובקשה שאסכים לשמש כמתדיינת על עבודת הגמר שלה.

בהכירי את רוח הסגירות של המכונים הפסיכואנליטיים, הצעתי שתברר את תקנון המכון שלה, מכיוון שאני עצמאית ואינני חברת מכון. ואכן, אחרי יומיים היא חזרה נבוכה, התנצלה ואמרה שלא אוכל להתדיין במקרה שלה, רק חברים יכולים.

לפני שנים ספורות פגשתי חברה במכון פסיכואנליטי אחר. היא ספרה לי בגאווה שהיא מלמדת את ספרי במכון שלה, והוסיפה שהפרדיגמות שלי שוות ערך לבכירים העולמיים, כמו בולאס ומקדוגל. לאחר שהסומק פג קצת מלחיי, הצעתי לבוא אליהם ולשוחח עם לומדי ספרי, ואז החוורתי כשתשובתה הייתה: "לא, רק חברי המכון יכולים להופיע אצלנו".

כיצד ניתן לחנך לפתיחות, כשיוצרים ארגון סגור ודורשים ציות לטכסיו? איך אפשר לפתח ידע ומודעות בעלי ערך במעגל סגור שבו אותם אנשים הם המכשירים, המטפלים והבוחנים? וזאת בעידן של שקיפות וידע דמוקרטי.

חוכמה הידועה לכול היא שסגירות וכניעות מולידות רק סגירות וכניעות. אבל כנראה שראשי הארגונים שבחלקם הם אנשי מקצוע "לשעברים" שבמקום להתעדכן ברוח הזמן הפכו לעסקנים ואנשי עסקים. שלמדו להתקשט ב "מצנפות חכמים". הם יודעים שרוח רעננה מבחוץ יכולה לקלקל את האינטרסים.

עלינו לדעת שסגירות מביאה לנוון - ואז מסתבר שמצנפות החכמים הן בעצם מצנפות של שוטים.


- פרסומת -


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פסיכואנליזה, אנשי מקצוע, מכונים, אתיקה, מקצועיות, ביקורת
אלי הירש
אלי הירש
פסיכולוג
תל אביב והסביבה
סילבנה הקיאר
סילבנה הקיאר
פסיכולוגית
מורשה לעסוק בהיפנוזה
אונליין (טיפול מרחוק), אשקלון והסביבה
דן נייגר
דן נייגר
חבר ביה"ת
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
יובל קובי
יובל קובי
יועץ חינוכי
אילת והערבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מיכל גינדין
מיכל גינדין
חברה ביה"ת
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
יעל קרן-צבי
יעל קרן-צבי
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

איל רונן אקרמןאיל רונן אקרמן17/12/2016

אני שמח מאוד לקרוא את דברייך. אני שמח מאוד לקרוא את דברייך, זאת לעומת פוסט אחר שכתבת לפני כ-6 שנים, גם הוא עסק בפתיחות במסגרות פסיכואנליטיות: http://www.hebpsy.net/b...t.asp?id=135

אכן יש מתח בין ההגדרה העצמית והרצון לאיזשהו סוג של במה (וזהות) משותפת. ענר גוברין הוציא על כך ספר רלוונטי מאוד לאחרונה (המוקסמים והמוטרדים בקהילות אנליטיות). כנראה שלעתים אנו בצד המוקסם, ולעתים בצד המוטרד.

אני מאחל להבנה ומתוכה קבלה של שתי התנועות האלה, כי כמובן שהן קיימות בכל אחד ואחת מאיתנו.