האם אידיאולוגיה אינדבידואליסטית פוגעת ברווחה הנפשית שלנו?
שפיות זמנית | 21/10/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
במאמר דעה שפרסם ג'ורג' מונבויט בגרדיאן הבריטי הוא עוסק בקשרים שבין בדידות לרווחה נפשית מתוך פרספקטיבה של ביקורת חברתית. במאמר הוא מאפיין את החיים בתקופה זו בחברה המערבית כבודדים במיוחד וטוען כי בנוסף להסברים המוכרים על תפקיד הטכנולוגיה והכלכלה בהעצמת חוויית הבדידות, גם האידיאולוגיה הניאו-ליברלית השלטת בחברה תורמת לכך. התחרותיות הרבה שמושרשת בחינוך כבר מגיל צעיר מאד והדגש על אינדבידואליזם, כמו גם ההשוואה החברתית שמעודד השימוש במדיה חברתית, מותירים אותנו, לדברי מונבויט, מנוכרים מאד אחד מהשני וגם מעצמנו.
המאמר קושר בין מגמת הבדידות הגוברת לבין העלייה בסיכון לתחלואה נפשית. הוא מציג תוצאות סקרי רווחה נפשית שנערכו לאחרונה באנגליה ושמשקפות לדעתו תמונת מצב של משבר בריאות ציבורי. הבדידות המוגברת קשורה הן להגברת הסיכון לסבל נפשי והן להגדלת הסיכון לתחלואה פיסית.
הבנת הקשרים בין הנסיבות החברתיות בהן אנו חיים לבין בדידות ובין הבדידות לבין מצבנו הבריאותי, קוראת לדעתו לחשיבה מחודשת על תפיסת העולם שלנו. מכיוון שהיא כלכך מושרשת בנו, שינוי כזה אינו יכול להיות קשור רק בעמדה פוליטית או אידאולוגיה כלכלית, אלא הוא נוגע לנטייה מאד אישית של כל אחד "להסתדר לבד". נטייה שהיא בלתי אפשרית למימוש מיסודה ושעל-פי המאמר הופכת להיות אף מסוכנת במידה שבה היא מועצמת בחברה שלנו.
