פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
חדר הטיפול כמרחב מוגן בזמני אלימות - אוסף מאמרים

חדר הטיפול כמרחב מוגן בזמני אלימות - אוסף מאמרים

שפיות זמנית | 23/10/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

האם יכול המרחב הטיפולי לשמש כמרחב מוגן בימים אלו של אלימות גוברת, הנוכחת הן במרחב הממשי של רבים מאיתנו והן בשיח התקשורתי? וכיצד נוצר מרחב כזה? האם באמצעות נתק בינו לבין המציאות החיצונית, והבטחת המשכו של השיח הפנימי והבינאישי שהתקיים בחדר הטיפול, או דווקא דרך הכרה באופן שבו המציאות החיצונית עשויה להשפיע על המתרחש בו? מחד, המצב החיצוני שאליו חשופים כולנו ממקם את המטפל והמטופל במרחב התמודדות משותף. מאידך, השיח המקוטב והחשדנות הגוברת בו עשויים למקם את המטפל והמטופל במרחבים שנחווים כמרוחקים ואף מנוגדים זה לזה. מקרים בהם המטפל והמטופל משתייכים לקבוצות שונות בחברה עשויים אף להגדיל את מידת המורכבות שבמצב זה.
כחלק מההתמודדות עם שאלות אלו, אספנו כאן כמה מאמרים שעוסקים במצבים אלה של טיפול בצל איום בטחוני:
מרחב מוגן: מטופל ומטפל במציאות של טראומה מתמשכת
התמודדות עם מצבי לחץ וחירום מתמשך - סדנא לחדר מורים
'כיפת הברזל שלי' - כלים להתמודדות עם פחדים של ילדים המתעוררים בעקבות תקופות לחימה
זיכרונות מהנחיית קבוצה יהודית-ערבית בזמן מבצע עופרת יצוקה.


עוד בבלוג של שפיות זמנית

מוסד המחקר הגדול ביותר בעולם לתחלואה נפשית, National Institute of Mental Health (NIMH) פרסם זה מכבר הודעה בעלת השלכות...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צליל קדםצליל קדם26/10/2015

הטראומה האיומה ביותר היא חדר הטיפולים בו אונסים אותך רופאים!. במבצע צוק איתן התנדבתי הכי קרוב לקו האש. כשכולם התכופפו בצבע אדום נשאתי ראשי בגאון מצפה ומייחלת לפצמ"ר הייחודי שיפגע רק בי ומקווה כל כך שיסיים את חיי בעולם שבו איני בנאדם ורואים בי יצור דומם שאינו ראוי להיות בר שיח ואיתו לא ראוי לדבר. זה היה אחרי הטראומה האיומה ביותר בחייהם של סכיזופרנים (אנשים שמתפללים חזק מידי לאלוהים ואז זוכים מצידו לתשובות לפעמים ומאותו רגע, אם יספרו לרופאים המדומים יקבלו את אות הקין של המחלה הסופנית המדירה אותם מן החברה לכל החיים) - האשפוז הראשון בכפייה והפעם האחרונה שפונה לעזרתה של מערכת "בריאות" הנפש הזונה.

כל מה שרציתי זה למות באורח מכובד ומידי שמיים שיביא למשפחתי מעט כבוד לאחר ההשפלות שזכתה להן מטעמה של רפואת הטירנות בטירת האימים בכרמל, אחרי שדלוזיות השווא של צדק וערכאות שלי שכפו עליי לכתוב לכל הרשויות האפשרויות במטרה לזכות לצדק עלי אדמות. כנגד רפואת המוות נענו בחלקת הלשון הרגילה של הרוצח הראשי הדוקטור גדי לובין. נחמד שלמבקר המדינה אין זכות להתערב והשופט ודיין האמת הוא הרוצח עצמו אליו גם חוזרים על מנת "להירפא" מהאונס של אותו אנס "רופא" שהוא שופט כל הארץ, שהכל נהיה בדברו ושאין בלתו זולתו!

ואיך מערכת המוות הרוצחת וגם אונסת והורסת מטפלת בקרבנות של טראומות אחרות ? - פשוט מאוד - מכניסה את כל הילדים המפוחדים למעגל רווחיה בקרטלי הסמים!

אז אם יש לכם חרדות - עדיף שתתמשנה ועדיף למות מאשר לזכות באותו טיפול בסמים ובשאר מכות "רפואיות " ניתכות שהן טראומות נוראות בהרבה מכל מה שבעולם המלחמתי יכול לקרות!

ראיתי ילדים קטנים אכולי חרדות. מלאכים בקריית מלאכי שגדלים על השאיפה להרוג ילדים בצד השני כי הוריהם או אחיהם או לוחמיהם הטירוריסטים רצחו מישהו ממשפחתם שלהם.

אותה גישה בשני הצדדים - כשאין עם מי לדבר ואין בנאדם מן הצד האחר - מה שנותר זה לכנות את המנסים לכתת חרבותם לעטים - "בוגדים" ומה שנותר זה לשנוא ולשלוף סכינים ולהשליך אבנים.

כי הרשות השלטת והמחוקקת אם זה הרופא העליון הריבון שהכתיב עצמו מלך כל הארץ והוד מלכותו ואם זה השלטון הכובש עם אחר ומחליט כי הנכבש אלים מטבעו וכי נחיתותו גינטית והיא שגורמת למחלתו אלימותו - הגינטיקה של גזעו , לאומנותו או דתו.

אז לא רבותיי - לא! בכל הטראומות אשמים הרוצחים שטוענים כי יש להתייחס אל יצורים חיים כאילו היו גופות של דוממים מסוכנים!

אלה הטוענים שיש לרסן, להפיל להשפיל ולרמוס ובטוחים שאם ירמסו עד עפר וישללו את כל הזכויות ויעקרו נטוע באלימות ואלות של תכולי המדים, ובכך יהפכו ילדים שנולדו לחירות וחיים להיות נערי גבעות או מפלצות אינפנטיליות שולפות סכינים, אז בטוחים הם ישיגו "כוח הרתעה" שירתיע טירוריסטים תינוקות שאיבדו את כל אשר יקר היה וישמחו גם בלי 72 הבתולות לקיים נקמת בעלי חיים שהמרד והנקם חשוב להם הרבה יותר מן החיים - בחזקת "תמות נפשי עם פלשתים"!

וסליחה, רבותיי המרפאים, כמי שמעולם לא חיללה אף גופה של יצור חי למרות האג'נדה של הפסיכיאטרים שמראית ערוותם הרסה לי את החיים והיא גרועה ומסוכנת מכל אגרופי הימין שקיבלתי בכיכר רבין בדרך חזרה משבועיים התנדבות בקריית מלאכי. (מסוכנת יותר כי היא עוטה איצטלת צביעות של השקרנים הכי גדולים בעולם המכנים עצמם רופאים ומתיימרים להציל קרבנות שסובלים בגלל שיטתם. ומכאיבה יותר כי אין לגיטימציה לנאנסים על ידם ודווקא הקרבן הופך למושא סלידתו של העם, בעידודם) - מבינה לחלוטין את מניעיהם של אותם ילדים שולפי סכינים ומזדהה לחלוטין עם הכעס המחלחל בהם כנגד הכובשים למרות שכואבת כל כך את הטרגדיות שזעמם שאיבד כל שליטה ומיקוד גורם לטראומות והריסת חייהן של משפחות אחרות חפות לחלוטין.

מי יתן מותי בידי נערי גבעות, שורפי "סמולנים" מן הימין או בידי סכינאים פלסטינים, או טירוריסטים ערבים, או ניצולי שואות אחרות שאינן מוכרות במדינת היהודים, או בידי, מה זה משנה - כל דיכפין
ולא בידי רוצחי הנפש ה"רופאים"!