לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
סמדר הרוש
סמדר הרוש
עובדת סוציאלית
עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), יקנעם והסביבה
רינה ידור
רינה ידור
עובדת סוציאלית
מטפלת משפחתית וזוגית
שרון ושומרון
ד״ר דליה שטרנברג
ד״ר דליה שטרנברג
חברה ביה"ת
שרון ושומרון
ורוניקה עובדיה
ורוניקה עובדיה
עובדת סוציאלית
שפלה, מודיעין והסביבה, פתח תקוה והסביבה
עאישה דחלה
עאישה דחלה
עובדת סוציאלית
דניאל דנינו
דניאל דנינו
פסיכולוגית

עוד בבלוג של חברי הקהילה

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

עוזית דגןעוזית דגן19/9/2015

מהי אהבה?. תיאוריה מעניינת אבל רחוקה מאד ממה שאני התכוונתי אליו בשיר.
כפי שאני רואה זאת, בתוך ה"סוכריה" האנושית שהיא אנחנו, כל אחד מאיתנו, יש טעמים שונים - מתוקים, מרירים, וצורבים מכאב. כשמטופל מגיע אלינו הכמיהה הבסיסית היא שנאהב את מה שהוא מביא איתו אלינו. מתוך עינינו האוהבות הוא יכול להחזיר את ההתבוננות האוהבת אל עצמו, ובכך לחבר את חלקי חייו השבורים לשלם חדש.
אהבה אין פירושה רק אהבה מינית, ולדעתי לא ניתן לבצע שום טיפול ללא מציאת מקום של אהבה למטופל שמגיע אליך!

רן גולדןרן גולדן19/9/2015

המעשה הטיפולי כמעשה פיתוי. לא יודע אבל השיר מתאר מעשה פיתוי הדדי, של מטופל המגיע למטפל ונותן לו סוכריה והמטפל הרואה את המטופל כסוכריה כמעשה פיתוי אוראלי : "שנאהב את שבריה המתפצפצים בפה" .
אולי אפילו כפנטזיה של מעשה מיני

עוזית דגןעוזית דגן18/9/2015

כשהעטיפה נדבקת. את בהחלט צודקת. לעיתים הסוכריה נותרת עטופה ואז שתי הכמיהות, גם שלנו וגם של המטופל, מתקשות להתממש...

רוית ניסןרוית ניסן17/9/2015

כמיהה. יפה ומרגש- וגם פועל על שני הצדדים כאחד: גם אנחנו המטפלים וגם מטופלינו. לא תמיד מרגיש כמו סוכריה...
תודה.