פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
רק אל תקרא לי צ'ופצ'יקון (על הטייס והגורים של ורגאס יוסה Vargas Llosa )

רק אל תקרא לי צ'ופצ'יקון (על הטייס והגורים של ורגאס יוסה Vargas Llosa )

daniel becker | 3/1/2015 | הרשמו כמנויים

בשבועות האחרונים רצה בטלוויזיה פרסומת שאין בין תוכנה לבין מה שהיא מוכרת דבר, אבל לזאת אנו רגילים. הסצנה המכוננת בה מתרחשת בעת תדרוך בטייסת, כאשר אשתו של טייס עתיר מראה וביצועים מתפרצת לחדר עם עוגת יום הולדת ומכנה אותו קבל עם ועדה "צ'ופצ'יקון". מכאן גורלו נחרץ והוא יהיה לצחוק ולשנינה בפני כל הטייסת, עד שבמטס שבתמונה האחרונה נראה שהוא אפילו פורש למסלול טיסה אחר בעקבות קריאות "צ'ופצ'יקון" בקשר. ברורה מצוקתו של הטייס, יש כאן עברה על כל הצווים הגבריים והם : להיות קול ואדיש, להיות הכי מצליח (שמא צ'ופצ'יקון זה לא רק שם חיבה אלא תיאור מצב), להישמע תמיד אגרסיבי ולפתור בעיות בצורה כוחנית לרבות כשאשתך מביאה לך עוגה והטייסים האחרים קוראים לך צ'ופצ'יקון, לא לדבר בסגנון של "בנות" ויש לשמור על ההיררכיה בכל מחיר. על עקרונות אלה וחשיבותם בסובייקטיביות הגברית בפוסט הבא.
הפרסומת הזכירה לי ספר של ורגאס יוסאס, הסופר הפרואני עטור פרס נובל אשר כתב בראשית דרכו (1965) ספר בשם Los Cachorros "הגורים", ספר שנשא כותרת משנה Pichuela שמשמעותה דומה למילה "צ'ופצ'יקון (כן, הכוונה לצ'ופצ'יק ההוא רק שבספרדית זה נשמע יותר טוב). הספר מספר את התלאות של הגבריות שמעוצבת בחברה שמרנית ובבית ספר לבנים (בעצם די דומה לזו שבטייסות וחטיבות מובחרות, או כל מסגרת גברית אחרת, כגון ישיבה חרדית)
הספר פותח בסיפור על ילד חדש שבא לשכונה ומצטרף לבית ספר יוקרתי של בנים המנוהל על ידי כמרים, (מעין ישיבה/מכינה דתית), הילד שכמו בצבא אצלנו נקרא בשם משפחתו (קואליאר) מסתגל בקלות לבית ספר והופך להיות דוגמא לתלמיד מצטיין וכדורגלן מוכשר.
בתום הפעילות הגופנית כולם מתכנסים במקלחת, לשם מסתנן כלב וגורם למנוסה רבתית, כולם מצליחים לחמוק פרט לקואליאר שמובהל בהמשך על ידי הכמרים לבית חולים. חבריו לכיתה שמבקרים אותו לא יכולים שלא להבחין שהוא לא פצוע או חבוש בפנים בגפיים או בכל מקום אחר הגלוי לעין, עד שמתפשטת השמועה שהוא פצוע "שם". לא עובר זמן רב עד ששמו הופך להיותPichuela ביטוי פרואני למה שאנחנו היינו קוראים "בולבולון" (צ'ופצ'יקון ?). גיבורנו נתקל בכינוי זה, הוא תחילה בוכה ומסתגר, אח"כ מתקוטט עם כל מי שמכנה אותו כך, לבסוף משלים עם הכינוי, לכאורה. אולם, בהדרגה התנהגותו משתנה, הוא יורד בהשגיו בלימודים, אך כנגד מצטיין עוד יותר בפעילותו הספורטיבית. בן למשפחה אמידה, מתחיל לפזר בהפגנתיות את כספו בטיפ נדיב בקיוסק, בתשלום לסדרן קולנוע ובכל שמזדמן. הוא הראשון שיש לו רולר בליידס, אופניים, קטנוע.
עד שמגיע השלב בו בנות הופכות להיות נושא לשיחה, "ראיתי אותו עם מבוגרת אחת, נשבע לך כשיצאו היה לה שער פרוע, הוא היה איתה ביומית, נשבע לך התמונה שלה נפלה לו מהארנק ומה איתך ... צ'ופצ'יקון?". המסיבות ה"מעורבות" ו"העשונים" משכיחים את הקולנוע והכדורגל, וכאן יתרונו של צ'ופצ'יקון בעל הפטיפון המשוכלל שמושך אליו את החבורה והוא גם זה שיודע לפלוט עשן מהאף וליצור איתו צורות שונות. מכאן מובילה הדרך למכנסיים הארוכות ולצאת "קבוע", בעוד צ'ופצ'יקון משתכר קבוע כל אימת שרואה אחד מחבריו פורש מהחבורה עם בת זוג. אחר כך באה גניבת השברולט מהאבא, הנסיעה המסתכנת בעיקולים שליד החוף והלעג של צ'ופצ'יקון על כל מי שפחד לנסוע איתו שם. בחג המולד מגיעה ה"פורד הפתוחה", קבלת המכונית היא התירוץ לא למצוא חברה, כי אז כל החבורה לא תכנס למכונית, וממילא "הוא אוהב את הלא משעממות והזנותיות שלא יכולות להיות חלק מהחבורה". לעתים פוגשים אותו בחוף הים בימים סוערים בהם ראשו המבצבץ מדי פעם ומתרחק והולך בתוך הגלים הסוערים תוך כדי שהוא סוחט קולות של התפעלות ובהלה מכל הצופים. מקפיד להופיע למסיבות ולימי ההולדת בתור המטריד, מפגין התנהגות ילדותית ותוקפנית כנגד כל ביטוי של קרבה בין הבנים לבנות החבורה.
כל זאת עד שמופיעה נערה בשם טרסיטה (Teresita), אז הלבוש נעשה תואם את גילו, מקפיד לבקר בכנסיה, נרתם לעבודה של אביו, ומפגין נימוסים למופת. לראשונה דיבר עם הוריו ועם חבריו הקרובים על ה"ניתוח לתקן שם", אולי בגרמניה, אולי בפריז או בלונדון, לא חשוב כמה יעלה, הוריו ישלמו, מבררים. בינתיים הוא ממשיך להביא לכולם פרחים, משוחח עם ההורים של החברים יותר מאשר עם החברים עצמם. מנתח את הפוליטיקה הלאומית והבין לאומית ומדבר על להיות דיפלומט. מביט תמיד בטרסיטה ומחזר אחריה ללא לאות. עד ש... , עד שהחברים לחשו כי "אין ניתוח". שוב חוזר לסורו, מוצאים אותו בדרך קבע עם נערים צעירים ממנו, מסתובב ברחבי העיר במכונית הפתוחה, מתגרה בכל שוטר, מגיע לים עטור בבגד ים חדיש מחפש את הגל הכי גבוה. שתייה , הימורים, "פנס" בעין, פציעה ביד.
דורש ומקבל מאביו מכונית עוד יותר מהירה , אתה חומק מכל שוטר, לעתים אוסף את החברים של פעם והולכים על חשבונו לבית בושת המפואר של העיר, מה שמסתיים לרוב בכך שחבריו פוגשים אותו ביציאה יושב במכוניתו ומתייפח ואינו מוכן לשתף באשר קרה, אבל כולם יודעים.
אח"כ אחד - אחד, כולם מתחתנים. בדרך מיסטית כל חתונה מלווה בתאונת דרכים של צ'ופצ'יקון. רק כמה נערים מצטרפים לנסיעות המוטרפות שלו ברחבי העיר על שני גלגלים, כולם לוחשים מאחורי גבו "הומו". כבר אף אחד לא זוכר את הסיפור של המקלחת והכלב, מתקשים לשחזר מדוע קראו לו צ'ופצ'יקון.
מכאן לפעם הראשונה שנעצר על ידי המשטרה למרות מעמדם של הוריו והקשרים שלהם, לתאונת הדרכים החמורה הראשונה כאשר נוהג עם ידיים קשורות להגה ומטפחת מכסה את עיניו, לתאונה החמורה השנייה כאשר מראה לחבורת נערים כיצד עושה סיבוב בשלולית הקבועה של החורף בסוף השדרה.
התאונה האחרונה הייתה בכביש העקלקל הידוע לשמצה שבחוף. מצאו את המכונית וחרטומה בתוך עץ. כל קבוצת הכדורגל של פעם הייתה בלוויה, עם נשותיהם, חלקם כבר חבשו משקפיים, חלקם עם כרס, רובם עם קמטים.
מי שחושב שצריך שגבר יינגס באבר מינו על מנת להוביל את עצמו בדרך אלימות, סיכון עצמי, התמכרות, הימורים ושנאת נשים הוא לא מבין בגבריות. די שיום אחד תופיע אישה בסביבתו הגברית עם עוגה והרבה אהבה וכוונות טובות ותקרא לו בחיבה "צ'ופצ'יקון".
על אותו דבר אבל בשפה יותר מסובכת ופסיכולוגית בפוסט הבא.


עוד בבלוג של daniel becker

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.