פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
"זכינו בכותרת ב"הארץ" – סוף דבר.

"זכינו בכותרת ב"הארץ" – סוף דבר.

פרופ. עמיה ליבליך | 20/12/2010 | הרשמו כמנויים



לדיון הציבורי שפתחו תלמידי המחלקה לפסיכולוגיה בירושלים כאשר חשו שפרויד מאבד את מקומו בתכנית הלימודים שלהם, היו, וישנם עדיין, גלגולים רבים. גם אם לא הכל נאמר, אני מבקשת לסכם כאן את המצב, נכון להיום, בעזרת מכתב שקיבלה חברתי פרופסור רות שערבני מאוניברסיטת חיפה, מעמיתנו פיליפ שייבר, (Philip Shaver)פרופסור נכבד מאוד לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. בהתייחסותו ששלח לחבריו בארץ היה מונח לפניו תרגום המאמר הרחב של ניר חסון, שהופיע ב"הארץ" באנגלית לפני שלושה שבועות.
להלן תרגום שלי לתגובתו של פרופ' שייבר, שנתן את הסכמתו לפרסום בבלוג שלנו:


המאמר שקראתי ב"הארץ" מעניין ודי מדכא. אני חושב ששני הצדדים טועים, ואינם מעודכנים. רעיונותיו של פרויד הם מעניינים בגלל שהם מדגישים את התהליכים הבלתי מודעים, המאבקים האינטר-פסיכיים והשפעות הילדות על היווצרותם של מבני הנפש – סגנונות, תבניות חיים ומנגנוני הגנה. אל לנו להתעלם מרעיונות טובים אלה רק משום שפרויד לא השתמש בשיטות ניסוייות. מצד שני של המתרס, הפסיכולוגיה המדעית תיעדה יותר ויותר לאחרונה את קיומם של תהליכים בלתי מודעים. יותר ממחצית המאמרים שפורסמו בכתבי העת של פסיכולוגיה חברתית לאחרונה עוסקים בתהליכים בלתי מודעים, באקטיבציה אוטומטית של מטרות בלתי מודעות וכדומה. יתר על כן, מחקרי fMRI איפשרו לחקור את מה שעומד בבסיסם של רגשות, הגנות, תהליכי בקרה עצמית וכדומה. למשל, מה שקוראים בפסיכואנליזה "פונקציות האגו" דומה למה שקוראים במדעי המוח " תיפקודים ניהוליים" executive functions)) וכך הלאה.
לפי המאמר התרשמתי כי הביקורת של הישראלים התומכים בפרויד מול מחקרי המוח היא שהללו מתמקדים במוח ולא בפסיכולוגיה. ביקורת זו חלקה נכונה וחלקה שגויה. החלק הנכון הוא שאכן אין אנו יכולים לראות 'משמעות' כשאנו מסתכלים בהדמייה מוחית, ולעולם לא נהיה יכולים לראות זאת. משמעות איננה תהליך פיזיולוגי; היא תלויה בארגון ובניתוח מדרגה גבוהה יותר. אבל מדעי המוח העכשוויים משלבים פסיכולוגיה והדמיית המוח ((brain imaging כך שניתן לראות כיצד פעילות המוח עומדת בבסיסם של תהליכים פסיכולוגיים. השילוב וההשפעה ההדדית של שני סוגי התהליכים סובלים מגבלות הן בגלל טבע המוח והן בגלל טבע השפה, או הסמנטיקה של המשמעויות, כלומר גם מהצד הפיזיולוגי וגם מהצד הפסיכולוגי.
סיכומו של דבר, טעות בידיהם של שני הצדדים של הויכוח המתקיים עכשיו בישראל – כפי שמשתקף במאמר. למזלנו, כל עוד כולנו מנסים לבסס השערות ותיאוריות על מחקר אמפירי, המציאות היא שתוביל בסופו של דבר לתוצאה, וכל אחד שהוא רציני וישר יסכים על האמת בסופו של דבר. אני מוכן להתערב על סכום גבוה כי הסיפור הסופי ייראה כמו זה שפרויד, שהיה נוירולוג ביסודו, חתר לקראתו: תיאוריה פסיכולוגית המבוססת על ביולוגיה. כידוע, לא עמדו לרשותו של פרויד הכלים האקספרימנטליים והנוירולוגיים שעומדים לרשותנו עתה. לכן הוא המציא חלק גדול מהתיאוריות שלו ללא ביסוס ועדות רלבנטית. יהיה זה עצוב מאוד אם את כל התובנות שלו צריך יהיה לגלות מחדש על ידי מדעני המוח, אבל יתכן שזה מה שנגזר עלינו, וכך יקרה.
באופן אישי, בכל זאת, אני רואה סיבות רבות לתקווה. נראה לי כי המחקר העכשווי על רגשות, דעות קדומות, תהליכים הגנתיים ותיפקודים ניהוליים פוסע בדרך שבה הלך פרויד עצמו בעבר. אין כל צורך בקרב בין הפרוידיאנים שמתעלמים מהשיטה הניסויית, לבין מדעני המוח המתעלמים מהרמה הפסיכולוגית של הניתוח. שום צד אינו בדרך הנכונה לבדו – לפחות לא במונחים של המאמר ב"הארץ". שום צד לא ינצח במאבק זה. מי שינצח היא התפיסה העכשווית המבוססת על ההבנה כי הנפש האנושית דורשת להבנתה רמות שונות של ניתוח, וכי יש צורך במדע רציני כדי ליצור אינטגרציה ביניהן. (באותו אופן, תהליכים קבוצתיים וחברתיים אינם ניתנים להבנה מדעית מתוך ידע של היחיד בלבד, וגם תהליכים כלכליים נשלטים על ידי מערכות משמעות – לדוגמא הערך שיש לשטרות הכסף שלנו...)

עד כאן דבריו הנבונים והמאוזנים של עמיתנו האמריקני. גם מתוכם אני למדה שאל לנו להותיר את פרויד מחוץ לגבולות הסילבוס שלנו בפסיכולוגיה. אבל זה כבר נאמר.
דבריו של שייבר משקפים בצורה מלומדת גם רבות מהתגובות שקיבלתי לבלוג בשבועות האחרונים – ושוב תודה לכל המגיבים. גם אם "האמת", "המציאות" וה"תוצאה" המוזכרות לעיל אינן ברורות כל כך בדורנו הפוסט-מודרני, נפלא שיש פורום שבו יכול להתנהל בחופשיות ויכוח שכזה. באשר לי, אני רואה רשימה זו כאחרונה בעניין (בינתיים), ואשמח לכתוב שוב על ספרים וסרטים.

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

פירושים רבים ניתן להעניק לביטוי בו בחרתי ככותרת לפוסט הזה, והפעם אני מציעה אותו למסירת תקציר ורשמים...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

עינת גבעעינת גבע2/1/2011

מאיר כתמיד עינת גבע, מכון אדלר. [ל"ת].

Das EsDas Es21/12/2010

זו גישה שממש היה חסר לי לשמוע בתואר הראשון.. תודה על הפרסום.