לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
דונאלד-דאק ובלו הדוב כמודלים תרפוייטים, או: חרדותיו של נער אוטיסט

דונאלד-דאק ובלו הדוב כמודלים תרפוייטים, או: חרדותיו של נער אוטיסט

שפיות זמנית | 9/4/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

"בשנה הראשונה שלנו בוושינגטון הבן שלנו נעלם. קצת לפני יום הולדתו השלישי, ילדנו החברותי והקשקשן באופן טיפוסי - 'אני אוהב אתכם', 'איפה צבי הנינג׳ה שלי', 'בואו נלך לאכול גלידה' - נדם. הוא בכה ללא הפסקה, לא נרדם, לא יצר קשר עין והמילה היחידה שיצאה מפיו היתה 'מיץ'."

כך נפתח מאמרו של רון סאסקינד, אב לילד אוטיסט וזוכה פרס פוליצר שהתפרסם לאחרונה בניו-יורק טיימס (תרגום לעברית אפשר למצוא כאן). במאמר סאסקינד מתאר החוויות שעברו עליו ועל משפחתו לאורך 20 שנה. הבסיס של הסיפור אולי דומה לסיפורים רבים אחרים, אבל התופעות הייחודיות אותם הוא מתאר בנוגע להתפתחות בנו, והקשר הייחודי שלהם לסרטי דיסני, והאופן המרגש והמרתק שבו הוא מוגש הופכים את המאמר הזה ליוצא דופן. לא לפספס.

 

 


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: אוטיזם, תיאורי מקרה, אבהות
ד"ר עירית בלובשטיין
ד"ר עירית בלובשטיין
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה
חנה מן
חנה מן
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה, קרית שמונה והסביבה
ענת שפילברג
ענת שפילברג
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, רמת גן והסביבה
רגינה פולק
רגינה פולק
חברה ביה"ת
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
סיגל ארבלי
סיגל ארבלי
חברה ביה"ת
ירושלים וסביבותיה
מורן זיו אש
מורן זיו אש
עובדת סוציאלית
כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה, נתניה והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

שלום לכולן.ם דווקא בימים אלו כדאי שנקפיד גם על מקורות התמיכה שלנו. מטפלות ומטפלים מוזמנים להשתתף...
במדור "הקצה" של מוסף הארץ, שעוסק לא פעם בסוגיות פסיכולוגיות, התמקדו לפני כשבועיים במחקריו של פרופ'...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ליאור גרנותליאור גרנות9/4/2014

ביבליותרפיה. כתבה מרגשת מאד מאד ומעוררת השראה. קשור כל כך לביבליותרפיה; האופן שבו האב שימש למעשה כמטפל בכך שהבין שדמויות דיסני מהוות ייצוגים של חלקים נפשיים של בנו, שבאמצעותן הוא יכול לדבר. האב הרים את הכפפה הזאת והצליח לתקשר עם בנו באמצעות שיח דרך הדמויות. ממש ביבליותרפיה בהתגלמותה. היה מרגש מאד לקרא על התהליך שעבר הילד ועל האופן שבו האבא הצליח למצוא את הנתיב שיהווה גשר ביניהם.