הורות בעשור השני של המאה ה-21: טובעים בתלות התובענית
שפיות זמנית | 16/3/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
איילת שני ראיינה בסוף השבוע האחרון את פרופ' חיים עומר מאוניברסיטת תל אביב אודות ספרו "עולם של פיתויים, איך נשמור על ילדינו בעידן השפע". הספר והראיון נוגעים במצבי התלות המתמשכים של ילדים בהורים בחברה המערבית ובאופנים להתמודד איתם.
"צעירים ברחבי העולם לא יוצאים לעצמאות, אלא נשארים תלויים בהוריהם, ולא רק מבקשים אלא תובעים מהם טובות הנאה. במדינות רבות זו תופעה כל כך נפוצה, שקיים מינוח לתאר אותה. 'במבוצ'וני' באיטליה, 'מאמא'ז הוסטל קינדר' בגרמניה, 'בומרנג צ'ילדרן' באוסטרליה, 'פרזיטו שינגורו' ביפן. צעירים וצעירות שלא יוצאים מהבית ולא מתחתנים רק כי הם רוצים לקנות לעצמם מותגים ולבלות, וחיים, כאידיאולוגיה, על חשבון ההורים. פשוט מגיפה עולמית.
"זה באמת שינוי חברתי מרחיק לכת. מה שקורה הוא שגיל ההתבגרות הולך ומתארך, משום שזמן הלימודים וההכנה לרכישת מקצוע עם פוטנציאל בשוק תחרותי נעשה הרבה יותר ארוך, והילדים נותרים תלויים בהורים. עכשיו, כל עוד זה הוביל לעצמאות - לגיטימי. אבל אנחנו רואים תופעה מתגברת שבה הילד הולך לעשות תואר ראשון, ומחפש ללמוד מה שבדיוק מתאים לו, ואז הוא מתחיל להתברבר, או בוחר בתחום אזוטרי שאין לו שום פוטנציאל השתכרות, ואנחנו מקבלים צעיר בן 28 שמתגורר בבית ולא יודע לעשות שום דבר עם עצמו. זה תהליך באמת עכשווי, לא היה כדבר הזה. התפיסה שכל אחד צריך למצוא בדיוק מה שמתאים לו היא חדשה."
