פוסטים מאת אוריה חורש

אתה מכיר אותי. ממש. זה משונה. יש דברים שאני בדרך כלל לא מספרת. אבל אתה יודע תמיד. מציע לי נוחם ורוגע. יודע מתי לשכנע אותי לתת לעצמי,...

  מעולם לא רציתי להפוך לך לשיר. או סיפור. או הבהוב גחלילית במעבה היער. אלה, רגישים לתנודות בשעת לילה. שירים שתעו בחושך, מכבים בדרכם...

  קול מוכר ורך קורא לי, זרועות ארוכות ומערסלות נשלחות אליי ואני יודעת, הפרידה קרבה זו לא את, זו אני, אנחנו, היי שלום אינדיבידואליות בחרתי...

התפרצות וירוס הקורונה מגבירה בעוד קצת את הווליום של מנגינה שמתנגנת כאן כבר לא מעט זמן. הוירוס לא עומד בפני עצמו. כנראה שגם לא אנחנו. לאורם...