מקורות

מאמר שהופיע לראשונה בעמוד השער של אתר דוקטורס בחג הפורים רואה עתה אור באתר האישי של המחבר, ד"ר גידי רובינשטיין, שבו הוא דן במסיכות שאנו עוטים בחיי היום-יום מנקודת מבט של הפסיכולוגיה האקזיסטנציאלית. מי אנחנו באמת? איך אנו מציגים את עצמנו? והאם לא הלכנו לאיבוד בין שתי הגדרות אלו?

 

הרקע התאורטי לגישה מגדרית לטיפול בגברים. הראיתי כיצד חברוּת הגברים ומיתוס "הגבר האמיתי" עלולים להוביל לתפקוד נפשי לקוי אצל גברים. התמקדתי ב"דכאון הסמוי הגברי" שיכול להתבטא במגוון צורות, כמו אבדן אינטימיות, התמכרות לעבודה ואלימות. למדתי שבעבודה עם גברים, על המטפל להתמקד ברקע שלהם ובתפקידי המגדר שהפנימו. עובדים סוציאליים חייבים להיות רגישים להיבטים אלה וליישם את הגישה הזו בבואם לטפל בגברים

 

במאמר זה, אתאר את הדמות המיתולוגית, שהבדיחות אוהבות לקרוא לה "האמא הפולניה" או "האמא היהודיה". נפגוש חלק מאלפי בדיחות בז'אנר הזה, ונשאל - מהי תופעה זו? האם פולניוּת היא עניין של גיאוגרפיה או מצב נפשי? האם הפולניוּת היא נחלתן של נשים בלבד או שגם גברים לוקים בה? ואת מי זה בכלל מצחיק?

 

רובו של הפרק השלישי מתוך הספר: הורים כבני אדם, מאת חיים עמית. הפרק עוסק בחשיבות ההתייחסות של הורים לעצמם כבני אדם במשפחה, הן עבור עצמם והן עבור ילדיהם (בגלל מיגבלות טכניות לא ניתן להעלות באתר את כל הפרק).

 

בעבודה זו בכוונתי לסקור בקצרה הבנות משמעותיות שאספתי בעבודה על הרפרט בנושא גירושין. בסקירה זו אתייחס קודם, ברמה הכללית יותר, לקשיים בהסתגלותם של ילדים שהוריהם התגרשו ולהמשגת תהליך הגירושין כגורם התורם להסתגלות טובה יותר של הילדים. בהמשך, אסכם ממצאים מרתקים של מחקר שליווה ילדי גירושין לאורך 25 שנים. אתאר את תגובת הילדים לגירושין כתלות בשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים וכן אתייחס לתהליכים הפנימיים המתרחשים בילדים אלו בעקבות הגירושין ומשפיעים באופנים שונים לכל אורך חייהם. הרפרט ממסגרת סמינר תואר שני בהנחיתו של פרופ' שמשון רובין, פסיכותרפיה של הילד, בשנה"ל תשס"ג - 2002-2003 באונ' חיפה.

 

מאת עירית קליינר-פז, פסיכולוגית קלינית (ממוצא פולני). בדיחות כה רבות נכתבו על הפולניה, אולי כדאי לעצור רגע ולשאול מהי תופעה זו? האם פולניוּת היא עניין של גיאוגרפיה או מצב נפשי? האם הפולניוּת היא נחלתן של נשים בלבד או שגם גברים לוקים בה? ואת מי זה בכלל מצחיק? בגישה הפסיכואנליטית קיימת הנחה שמאחורי ההומור תמיד יש גרגר אמת, לעתים גרגר גדול מאד. במאמר זה, ברצוני להשתמש בבדיחות נפוצות כדי לזהות את סגנון ההתנהגות והאישיות "הפולנית" ולחשוב; מאין צמח סגנון אישיות זה? כיצד ניתן להסבירו? מה המחיר שמשלמים אנשים הנוקטים בסגנון התנהגות פולני? האם אפשר להשתחרר מזה? לתגובות ופניות לכותבת המאמר: paz10@netvision.net.il

 

הרצאה מאת אמנון אייל ממכון טריאסט שריג שניתנה במפגש בנושא דור שני של נפגעי פוסט-טרואמה עם יחידת השיקום של משרד הבטחון.

 

מאמר מאת הפסיכולוגית יעל מגל-דוד בנושא יעילות תמיכת הבעל בזמן לידה כפונקציה של מידת האינטימיות ביניהם ושל עמדותיה הפמיניסטיות של האישה. מתפרסם באתר מענה.

 

מחקר, שנערך על ידי נטע ענבר-סבן באוניברסיטה העברית, בא לבדוק האם ניתן לשנות את התנהגות האכילה של בעלי משקל עודף דרך שינוי ערכיהם ועמדותיהם. המחקר מתפרסם באתר "מענה".

 

סוגי ההתקשרות וסקירת מחקרים על המידע הידוע לנו כיום על ההשלכות של דפוסי ההתקשרות השונים, מינקות ועד בגרות, כולל העברה בין דורית, השתקפות תפיסת ההתקשרות בסגנון ההורות, והקשר שבין התקשרות לטיפול.

 

האתר העוסק בתחום התחבורה פתח פורום פסיכולוגיה לדיון בגורם האנושי בנהיגה

 

מאמר מאת ד"ר מרק רויטמן העוסק בהתמודדות בני הדור השני לניצולי שואה. במאמר מובאות מספר דוגמאות של התמודדות כזו.