מקורות

אובדן בן במלחמה הוא, ללא ספק, אירוע טראגי, פתאומי וחיצוני. במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב-העת Death Studies, השתתפו 25 זוגות הורים שכולים ו-25 הורים לא שכולים, שמילאו את שאלון מיקום השליטה של רוטר ואת שאלון חוסר התקווה של בק. מיקום השליטה של ההורים השכולים ככלל ושל הנשים ככלל חיצוני יותר ורמת התקווה שלהם נמוכה יותר ובנוסף האמהות השכולות הן הקבוצה בעלת מיקום השליטה החיצוני ביותר ורמת התקווה הנמוכה ביותר. תוצאות המחקר נידונות, בין היתר, בהקשר מגדרי.

 

מספר מאמרים מאת ד"ר שאול נבון בפורום שלו בתפוז "ייעוץ פסיכולוגי במחלה" הנוגעים בהיבטים של הטיפול הנפשי בעת מחלה: התמודדות המשפחה עם מחלת הסרטן, חשיבותו של הטיפול הפסיכולוגי במחלה גופנית, מחלה גופנית ונכות – מודל חדש לטיפול פסיכולוגי, טיפול בהיפנוזה, היבטים רגשיים.

 

תגובה לכתבתה של אשרת קוטלר במסגרת התכנית "מדובר בתופעה: על גלולות האושר" ששודרה בערוץ 2 ב-30.8.06. בדברי הקישור של הכתבת יש נזק של ממש לציבור, נזק שעלול למנוע מרבבות אנשים הזקוקים לטיפול תרופתי לבקשו.

 

ריכוז מקורות סיוע לילדים, הורים, צוותים חינוכיים ואנשי שפ"י לקראת החזרה למסגרות הלימודים בגנים ובבתי הספר. באתר השרות הפסיכולוגי החינוכי.

 

הסקר המנוהל על ידי הפסיכולוג ד"ר יוסי טוביאנה מבוצע בשיתוף עם הירחון לחשיבה ניהולית - סטאטוס. רקע על הסקר : הסקר הסקר הוא וולונטרי, אנונימי ומתקיים במקביל במסגרות תעסוקתיות שונות ( משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים, אוניברסיטאות,חברות תקשורת,חברות היי-טק, תעשיית המזון , התרופות ועוד..). מטרות הסקר: 1. להעריך האם קיימים הבדלים של גיל, מיגדר , מצב משפחתי (נשואים, רווקים..) וסוג התעסוקה לבין גורם הלחץ העיקרי בעבודה שאותו מציינים העובדים כמשמעותי עבורם. 2 . הסקר גם יבקש להעריך מהן דרכי ההתמודדות שבהן משתמשים העובדים כדי להתגבר על לחצי העבודה והאם ניתן לאפיין את סוגי ההתמודדות עפ"י משתנים דמוגרפיים שונים ואו סוג התעסוקה. ממצאי הסקר יפורסמו בירחון סטטוס ולא יהיה שום קשר או זיהוי של שמות אירגונים שעובדיהם הסכימו לקחת חלק בו. כל הניתוחים הסטטיסטיים ייעשו מעבר לכלל המשתתפים בסקר . התרומה למשתתפים: בניגוד לסקרים אחרים שבהם יש צורך להמתין זמן רב לתוצאות, משתתפי הסקר עשויים להיתרם בשני מישורים: 1. בסיום מילוי שאלון הלחץ , לקבל משוב מיידי על רמת הדחק שלהם לגבי כל גורם לחץ בעבודה וזאת בהשוואה לנורמות מקובלות. 2. להחשף בשאלון ההתמודדות לגבי דרכי התמודדות אפשריות ומקובלות שתעוררנה אצלם מחדש את היכולת להערך בצורה טובה יותר כלפי לחצים יומיומיים בעבודה. רקע על עורך הסקר: ד"ר יוסי טוביאנה, הינו פסיכולג קליני בכיר שעוסק שנים רבות במחקר ובטיפול במצבי דחק במסגרות תעסוקתיות שונות. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן (החוג לפסיכולוגיה), ותואר פוסט-דוקטור מהחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב.

 

מאמר מתוך קםטן אינטרנט על שיטת מניעת אובדנות בפורומים ברשת. מתחילת 2005 קיבלה יחידת המו"מ המשטרתית 147 הודעות אובדניות של גולשים; עד כה, איש מאלה שהמשטרה הגיעה אליהם לא התאבד. ל-8 מהם הגיעו השוטרים ברגע האחרון

 

פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים וחינוכיים, עובדים סוציאליים, יועצות בית-ספר ומטפלים אחרים בתחום בריאות הנפש העובדים עם מתבגרים נתקלים לא אחת במתבגר שמתכוון לפגוע בעצמו ותוהים אם ניתן להעריך את רמת הסיכון לאובדנות של אותו מתבגר ואיך ניתן לגעת באובדנות באופן אמפטי (כיצד ניתן להרגיש ולעשות מובן מה שהמטופל האובדני מרגיש).

 

השינה היא חלק ניכר מ"מילוי" הזמן שלנו. כמעט כשליש מהיממה אדם מבוגר "מבלה" בשינה, וילדים ופעוטות עוד יותר מכך. אף על פי כן נדמה לנו שבחלק זה של היממה אין אנו מושפעים מדבר, אנו מסוגרים בתוך עצמנו, פחות פנויים ועירניים למה שקורה בעולם החיצון. שמחה, עצב, קושי, לחץ, הקלה, לכאורה אין זה נוגע לנו כל עוד אנחנו ישנים...אך לא כך הדבר! השינה היא תהליך רגיש מאוד לשינויים, ומעצם היותה כזו היא גם פגיעה מאוד. היא בעצם ברומטר עדין ורגיש למצבנו הנפשי, הרגשי, למאורעות היומיום ולחרדות מציפות. לא פעם מטופלים משתפים אותי בקשייהם, בחרדותיהם, מספרים איך הם מתמודדים בזמן עירות, ושוכחים להזכיר את קשיי השינה שלהם. לעיתים הם מתייסרים, דואגים ומתקשים ביום, אולם ישנים היטב בלילה. לחילופין, מטופלים משתפים בתחושות טובות יותר, הם מלאי אנרגיות להמשיך בחייהם, למצוא עבודה, להשלים עם בן הזוג...אך הגוף מאותת להם משהו אחר בשעות הלילה, הם עדיין לא מצליחים להרדם, או מקיצים משינה טרופה. המאמר הנוכחי ומאמר אקדמי שפורסם בנושא, מבוססים על סיכום עבודה סמינריונית שנעשתה על ידי קרן דאון בהדרכת פרופ' אבי שדה ופרופ' גיורא קינן, באוניברסיטת ת"א ומופיע באתר של קרן דאון.

 

עניינו של מאמר זה הוא בהצגת מחקרים שונים שבדקו והעמיקו בחקר מימד משמעות החיים בהתאם להנחות הבסיסיות של תיאוריית הלוגותרפיה בקרב אוכלוסיות שונות – נורמטיביות ועברייניות , גיל ההתבגרות ואמצע החיים , חיילים קצינים ואזרחים, נשם וגברים, וזאת תוך בחינת המשקל היחסי של משתנה משמעות החיים בהתמודדות עם סיטואציות ואירועי חיים שונים. המאמר מופיע באתרו של פרופ' אדר

 

התאבדות היא הגורם השני בשכיחותו לתמותה בקרב צעירים ומהווה בעיה קשה לבריאות הציבור. קיימים הבדלים אפידמיולוגיים בהתנהגות אובדנית בין בנים לבנות, ואלה כונו ’הפרדוקס המיגדרי’. מחד-גיסא, מחשבות אובדניות וניסיונות אובדנות אופייניים יותר לבנות מאידך-גיסא, שיעור הבנים הנפטרים מהתאבדות עולה על זה של הבנות. בעוד שבנושא זיהוי גורמי-סיכון להתנהגות אובדנית הוקדשו עבודות רבות, הרי שבסוגיית ההבדלים בהקשר זה בין המיגדרים לא בוצעו מחקרים רבים. בסקירה זו יובאו ההבדלים בהתנהגות אובדנית בין בנים לבנות בגיל הילדות וההתבגרות, תוך התייחסות להבדלים בכלל בין המיגדרים. ייסקרו ההבדלים בין המיגדרים מבחינת גורמי-הסיכון, ותהיה התייחסות לגישה החברתית, תלויית-המיגדר, כלפי התנהגות אובדנית יסייע להבין מדוע שיעור ניסיונות האובדנות גבוה יותר בקרב בנות ושיעור התמותה נמוך יותר בהשוואה לבנים. דיון זה חיוני לתיכנון תוכניות למניעת אובדנות. מתוך "הרפואה" – כרך 142, חוברת ג', מרץ 2003.

 

לידת-מת (dead-birth או Stillbirth) היא תופעה מוכרת בסיפרות הרפואית אשר קיבלה התייחסות מועטה בלבד להיבטים הפסיכולוגיים שלה. רק בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שנידונו בהם ההשפעות הפסיכולוגיות של התופעה על נשים ומשפחותיהן, וגישתם של אנשי צוות בבתי-חולים ללידת-מת. במאמר הנוכחי אנו מצביעים על קושי ייחודי בעיבוד אבל על לידת-מת. להבדיל מגישה פסיכודינמית פרוידיאנית תוך-נפשית לאבל, מובאת בזאת גישה תיאורטית-פסיכולוגית של סמיוטיקה-חברתית המסבירה את הקשיים בייצוג התופעה על-ידי סממנים תרבותיים מקובלים. הגישה של סמיוטיקה-חברתית עשויה להבהיר את הקושי הייחודי הנעוץ באבל לאחר לידת-מת. הטענה העיקרית שלנו מצביעה על סיבוך אפשרי של האבל על לידת-מת כאבל מורכב, בגלל היות העובר המת "Non-person" עבור החברה, בעוד שהאם היולדת חשה באובדן בעוצמה רבה. פער זה יוצר את הפוטנציאל לפסיכופתולוגיה בעקבות לידת-מת. במאמר נסקרת הסיפרות הפסיכולוגית הקיימת ביחס להשפעות של לידת-מת על הורים ואנשי צוות המטפלים בהורים שילדו לידת-מת. לבסוף, מוצעות דרכי-פעולה מתאימות כדי להקל על ההורים האבלים. מתוך "הרפואה" - כרך 144, חוב' י"ב, דצמבר 2005.

 

ריאיון עם ד"ר רות גרוס-איסרוף מהיחידה למחקר פסיכיאטרי בביה"ח גהה על המאמץ לזהות מאפיינים חומריים במוחות של מתאבדים. מתפרסם בכתב העת גלילאו בבית מט"ח.