מקורות

 

הפורום הוקם בימים אלה של מלחמה והפצצת ישובים בארץ, אירועים אשר שיבשו את תוכניות החיים הרגילות שלנו, את שיגרת החיים, ופגעו פזית ונפשית במבוגרים, נערים, וילדים. הפורום מיועד לתמיכה פסיכולוגית ויעוץ לכל תלמידי ישראל והוריהם. הוא מופעל ע"י פסיכולוגים מהשרותים הפסיכולוגים החינוכיים של מדינת ישראל. תוכלו להפנות שאלות ונושאים ליעוץ ולקבל מענה ותמיכה. עבור תלמידי ישראל, כערוץ תקשורת ליעוץ וסיוע נפשי דרך האינטרנט

 

קטעים מתוך התקליטור "minustress – התמודדות עם חרדות" באדיבות קבוצת משב

 

האם בריאותם הנפשית של תושבי מדינת ישראל, הנמצאים באיום מתמיד של מחבלים מתאבדים, פצצות, רקטות, חטיפות ועוד מיני אסונות, טובה יותר מבריאותם הנפשית של תושבי ארצות המערב? האם מתקבל על הדעת שבמדינה פוסט-טראומתית תקצוב בריאות הנפש יהיה בין הנמוכים בעולם? כנראה שלפי דעתם של קברניטי המדינה, כן.

 

מאמר מאת חיים עמית המתאר את סוד מנהיגותם של המנהיגים החדשים במלחמה הנוכחית: ההורים במשפחות בקו העימות. מנהיגותם של הורים אלה מושתת על שבע מיומנויות מנהיגות בסיסיות: חשיבה אסטרטגית, דוגמה אישית, הצבת גבולות, תקשורת דיאלוגית, העצמה, שותפות וגמישות.

 

הסדנה התבססה מבחינה תיאורטית על מודל רב ממדי להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר BASIC PH. בעברית נקרא המודל גש"ר מאח"ד ופותח על ידי פרופסור מולי להד וד"ר עפרה אילון. במאמר תיאור העיבוד היצירתי באמנות חזותית.

 

הסקר המנוהל על ידי הפסיכולוג ד"ר יוסי טוביאנה מבוצע בשיתוף עם הירחון לחשיבה ניהולית - סטאטוס. רקע על הסקר : הסקר הסקר הוא וולונטרי, אנונימי ומתקיים במקביל במסגרות תעסוקתיות שונות ( משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים, אוניברסיטאות,חברות תקשורת,חברות היי-טק, תעשיית המזון , התרופות ועוד..). מטרות הסקר: 1. להעריך האם קיימים הבדלים של גיל, מיגדר , מצב משפחתי (נשואים, רווקים..) וסוג התעסוקה לבין גורם הלחץ העיקרי בעבודה שאותו מציינים העובדים כמשמעותי עבורם. 2 . הסקר גם יבקש להעריך מהן דרכי ההתמודדות שבהן משתמשים העובדים כדי להתגבר על לחצי העבודה והאם ניתן לאפיין את סוגי ההתמודדות עפ"י משתנים דמוגרפיים שונים ואו סוג התעסוקה. ממצאי הסקר יפורסמו בירחון סטטוס ולא יהיה שום קשר או זיהוי של שמות אירגונים שעובדיהם הסכימו לקחת חלק בו. כל הניתוחים הסטטיסטיים ייעשו מעבר לכלל המשתתפים בסקר . התרומה למשתתפים: בניגוד לסקרים אחרים שבהם יש צורך להמתין זמן רב לתוצאות, משתתפי הסקר עשויים להיתרם בשני מישורים: 1. בסיום מילוי שאלון הלחץ , לקבל משוב מיידי על רמת הדחק שלהם לגבי כל גורם לחץ בעבודה וזאת בהשוואה לנורמות מקובלות. 2. להחשף בשאלון ההתמודדות לגבי דרכי התמודדות אפשריות ומקובלות שתעוררנה אצלם מחדש את היכולת להערך בצורה טובה יותר כלפי לחצים יומיומיים בעבודה. רקע על עורך הסקר: ד"ר יוסי טוביאנה, הינו פסיכולג קליני בכיר שעוסק שנים רבות במחקר ובטיפול במצבי דחק במסגרות תעסוקתיות שונות. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן (החוג לפסיכולוגיה), ותואר פוסט-דוקטור מהחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב.

 

מהם הגורמים, השכיחות והמאפיינים של מצבי לחץ בחיינו המקצועיים בפרט, והאישיים בכלל ? ומהן דרכי האבחון המניעה וההתערבות? מאת: ד"ר יוסי טוביאנה , פסיכולוג קליני בכיר ומנכ"ל מכון זהב לאבחון ולטיפול במצבי לחץ . כתבה שהופיעה במגזין- "סטאטוס– לחשיבה ניהולית" גיליון ינואר 2006

 

המאמר עוסק בייחודיות הטיפול הדיאדי ואפשרויות ההתערבות בטראומה דרך גיוס הכוחות. הטיפול הדיאדי מהווה שיטת טיפול הורה ילד מתוך ראייה פסיכודינאמית התפתחותית ומאפשר כפי שמודגם במקרים אלו טיפול יעיל וממוקד המאפשר לילד לחזור למסלול ההתפתחותי התקין. המאמר הוצג בכנס לזכרה של מרים בן אהרון, חתחנת העמקים, מאי 2005.

 

מאמר מתוך קםטן אינטרנט על שיטת מניעת אובדנות בפורומים ברשת. מתחילת 2005 קיבלה יחידת המו"מ המשטרתית 147 הודעות אובדניות של גולשים; עד כה, איש מאלה שהמשטרה הגיעה אליהם לא התאבד. ל-8 מהם הגיעו השוטרים ברגע האחרון

 

פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים וחינוכיים, עובדים סוציאליים, יועצות בית-ספר ומטפלים אחרים בתחום בריאות הנפש העובדים עם מתבגרים נתקלים לא אחת במתבגר שמתכוון לפגוע בעצמו ותוהים אם ניתן להעריך את רמת הסיכון לאובדנות של אותו מתבגר ואיך ניתן לגעת באובדנות באופן אמפטי (כיצד ניתן להרגיש ולעשות מובן מה שהמטופל האובדני מרגיש).

 

השינה היא חלק ניכר מ"מילוי" הזמן שלנו. כמעט כשליש מהיממה אדם מבוגר "מבלה" בשינה, וילדים ופעוטות עוד יותר מכך. אף על פי כן נדמה לנו שבחלק זה של היממה אין אנו מושפעים מדבר, אנו מסוגרים בתוך עצמנו, פחות פנויים ועירניים למה שקורה בעולם החיצון. שמחה, עצב, קושי, לחץ, הקלה, לכאורה אין זה נוגע לנו כל עוד אנחנו ישנים...אך לא כך הדבר! השינה היא תהליך רגיש מאוד לשינויים, ומעצם היותה כזו היא גם פגיעה מאוד. היא בעצם ברומטר עדין ורגיש למצבנו הנפשי, הרגשי, למאורעות היומיום ולחרדות מציפות. לא פעם מטופלים משתפים אותי בקשייהם, בחרדותיהם, מספרים איך הם מתמודדים בזמן עירות, ושוכחים להזכיר את קשיי השינה שלהם. לעיתים הם מתייסרים, דואגים ומתקשים ביום, אולם ישנים היטב בלילה. לחילופין, מטופלים משתפים בתחושות טובות יותר, הם מלאי אנרגיות להמשיך בחייהם, למצוא עבודה, להשלים עם בן הזוג...אך הגוף מאותת להם משהו אחר בשעות הלילה, הם עדיין לא מצליחים להרדם, או מקיצים משינה טרופה. המאמר הנוכחי ומאמר אקדמי שפורסם בנושא, מבוססים על סיכום עבודה סמינריונית שנעשתה על ידי קרן דאון בהדרכת פרופ' אבי שדה ופרופ' גיורא קינן, באוניברסיטת ת"א ומופיע באתר של קרן דאון.