מקורות

ממש מעבר לדלת, מאפשרת 'גריינדר', יישומון ההיכרויות מבוסס-המיקום למצוא מין מזדמן ולרוב אנונימי. בסקר אפליקציות משנת 2018 שנערך בקרב 200,000 משתתפים היא דורגה כאפליקציה הפוגעת ביותר באושר. האפליקציה ממכרת ולדעת משתמשיה היא זו המונעת מהם קשר זוגי. רבים אף הסירו והתקינו אותה מחדש. האם האשם הוא בטכנולוגיה? בפוסט שכתב מנתח פרופ' גידי רובינשטיין את הנזקים האפשריים, לרבות ההתמכרות ומקומה של הפסיכותרפיה בגמילה. אמנם האפליקציה מתוכננת כמכונת מזל, אך הקושי למצוא קשר זוגי ולשמור עליו היה קיים עוד הרבה לפני הפיתוח הטכנולוגי הזה.

 

קשר זוגי בין שני גברים טומן בחובו קונפליקט מובנה בין הצורך בביטחון לצורך בריגושים וגיוון. על פי מחקרים רבים בנושא, הממצאים מצביעים על עדיפות של קשרים מונוגמיים - אז למה בכל זאת נדמה שחצי מההומואים התפוסים מנהלים זוגיות פתוחה? פרופ' גידי רובינשטיין נכנס בעובי הקורה המונוגמית

 

השלכותיה של התסמונת הפוסט טראומטית על ארגון האישיות של הנפגעים ושל בנות זוגם דר' שי שלקס המאמר נכתב בסיועה של דר' רחל דקל, ביה"ס לעו"ס, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן המאמר מבוסס על עבודת הדוקטוראט של המחבר הראשון שנעשתה בהנחייתם של דר' רבקה איצקוביץ' ודר' יגאל גרוס במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן (פורסם ב"שיחות").

 

מאמר זה מתמקד באחד המושגים המרכזיים ביותר בתיאוריה הקוהוטיאנית, מושג הזולתעצמי, ומבקש להצביע על תרומתו האפשרית להבנת המורכבות העצומה של יחסי אהבה ולאפשרויות הריפוי של מצבי קונפליקט ומשברים זוגיים .

 

התגובה הראשונה של מי שקורא את הכותרת וחושב על נישואים במחצית השנייה של החיים היא, מה העניין? מה המיוחד בנישואים במחצית השנייה של החיים. הרי מה שהיה הוא מה שיהיה , מה שהיה בנישואים במחצית הראשונה של החיים הוא אשר יהיה בנישואים במחצית השנייה.

 

בניגוד למה שאולי חשבנו, שככל שאנו מכירים יותר את הזולת אנו נוטים לחבב אותו יותר, מצביע מחקר שנערך לאחרונה על מגמה הפוכה: ככל שאנו מתוודעים יותר לזרים, יורדת חיבתנו אליהם. זאת משום שבמהלך ההכרות אנו מגלים שהדימיון בינינו ובין הזולת קטן מכפי ששיערנו. דמיון זה שתורם לזוגיות ולקשר הטיפולי נמצא כמשתנה המתווך בין הכרות ובין חיבה הן במצבים ניסויים והן במציאות, בהשוואה לפני ואחרי דייטים ראשונים דרך אתר הכרויות.

 

קטעים מסדרת ראיונות עם הדי שלייפר שהתקיימו עם דר' אביבה מזור ( בהיותה יו"ר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה 2006-2008). הדי שלייפר היא מחלוצות מורות האימגו בארץ, והוגת שיטת "התיקון". מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

עירית קליינר פז, במסגרת אתר 'האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה" מגישה פריט קריאה אחד, שמכיל סקירה ארוכה, מפורטת וממצה של מחקר מקיף על תוצאות ותועלות של יעוץ זוגי. המחקר המתואר בקובץ נוהל באירלנד, ונועד לענות על שלוש שאלות מרתקות: מה הגורמים התורמים לסבל בחיי נישואין? האם ייעוץ זוגי מסייע לנישואים אומללים? כיצד תורם הייעוץ הזוגי לקשר? עוד שאלות ותשובות בכל 142 עמודי המסמך.

 

איש לא יעז לקבל טיפול רפואי מאדם שאינו רופא, או ייעוץ משפטי ממי שאינו עורך דין. אבל בטיפול זוגי ומשפחתי, אין חוק המחייב בהכשרה מקצועית, וכל אחד יכול להציג עצמו כמטפל מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין וחינוך בחיי המשפחה

 

על קותרפיה דיאלקטית ביחיד, זוג, משפחה או קבוצה , עם דוגמאות מטיפול זוגי מתוך אתר האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין ובחינוך בחיי המשפחה

 

על ההתמודדות עם המשבר הכלכלי המתהווה במסגרת הזוגית והמשפחתית מתוך אתר תלמ

 

על הזוגיות מנקודת-מבט של פסיכולוגיה אדלריאנית מתוך אתר מכון אדלר