מקורות

אמצע החיים הוא שלב התפתחותי נורמטיבי. למרות שלא מספיק נחקר, קיימת הסכמה לגבי הקונפליקטים העיקריים, השינויים והמטלות האופייניות לשלב זה בחיים, במיוחד קיימת תורה מגובשת לגבי אופי המעבר למחצית השנייה של החיים או מה שנהוג לקרוא "משבר אמצע החיים". הגישה הפסיכותרפאוטית הדינמית למטופל באמצע החיים אינה שונה מהותית לזו המאומצת כלפי מתבגר או אדם קשיש. הצעת המחבר היא כי התמקדות בנושאים קיומיים וגישה פסיכותרפאותית קיומית, על בסיס גישה דינמית, תואמים במיוחד פסיכותרפיה של אנשים במעבר למחצית השנייה של החיים. בחיבור שלהלן יוצגו הנושאים המרכזיים של הפסיכולוגיה של אמצע החיים. בהמשך תידון הרלוונטיות של הגישה הפסיכותרפאוטית הקיומית סביב ארבעה נושאים יסודיים של ה"שיח הקיומי": מוות, בדידות, חרות ומשמעת.

 

יעל ישראל (סופרת, עורכת ומבקרת ספרות וקולנוע) כותבת בבלוג שלה שבאתר "רשימות" על ההתנסות שלה עם פסיכותרפיה ועם כדורים נוגדי דיכאון. זה לא סוף העולם לקחת אותם, וגם לא "בון טון אופנתי" כמו שניסו להציג בכתבה "מדובר בתופעה" בערוץ 2 - לפעמים זה פשוט הכרח קיומי!

 

הטיפול נועד לתקן את המעוות ולמנות את החסרון, יותר מאשר להסיר את העיוות ולחשוף את המודחק. דוד קיטרון קובע כי יכולתנו לרפא את נפש האדם, כפסיכותרפיסטים, אינה מדידה. מאמר זה מבוסס על מאמרו של דוד קיטרון בשם "נפש האדם אינה ניתנת למדידה" מתוך גיליון מספר 34 של המגזין "ארץ אחרת"

 

כשאנחנו חושבים על בעיה נפשית כלשהי, כמעט בהכרח אנו יוצרים דימוי דומיננטי של הבעיה – שבהמשך מכתיב את האופן שבו ננסה להתמודד אתה, בין כמטפלים ובין כמטופלים. מכיוון שזוהי מטאפורה שבה בחרנו, לא ניתן לדבר על מטאפורה "נכונה" או "לא נכונה" של המצב הנפשי. ובכל זאת, לעיתים המשגה מסוג מסוים עשויה להיות מועילה יותר (או פחות) לשם סיוע בקושי הרגשי. הבחירה במטאפורה מסויימת, נובעת מן האמונות שיש למטפל לגבי כל המושגים המופשטים שקשורים לתהליך הטיפולי, כמו "נפש", "התפתחות", "רגשות" ועוד. במהלך הטיפול – כמעט כל טיפול רגשי, המטפל בעצם מנסה להעביר למטופל את מערכת האמונות שלו, ובאמצעותה לבנות יחד שפה משותפת אשר בה ייעשה שימוש במהלך הטיפול. במאמר הנוכחי, אציג חמש דוגמאות למטאפורות כאלה, ואדון בקצרה בהשתמעויות הטיפוליות שלהן.

 

דברים על מה שמתרחש ומתקיים בין "לכתוב" ל"להיכתב", על חווית ההיכתבות, התנאים שמהם היא יונקת, וההדהוד שהיא מעוררת ב"קורא" מתוך, אולי, התמוססות גבולות האני/עצמי שבה, המאפשרת בהקבלה גם הפגה לחיצוי אני-אתה.

 

המאמר סוקר בקצרה כמה מעקרונות שיטת ד"ר שטרן, שיטה לטיפול לא מילולי. הטיפול על פי שיטה זו עושה שימוש בסמלים מתווכים מן העולם התפיסתי (perception) לטיפול בעולמו הדינאמי של הילד דרך ביטויו. המאמר נכתב ע"י רחל שמיר ועירית בן-עזר, פסיכולוגיות קליניות מומחיות המטפלות בשיטה זו.

 

המאמר עוסק בייחודיות הטיפול הדיאדי ואפשרויות ההתערבות בטראומה דרך גיוס הכוחות. הטיפול הדיאדי מהווה שיטת טיפול הורה ילד מתוך ראייה פסיכודינאמית התפתחותית ומאפשר כפי שמודגם במקרים אלו טיפול יעיל וממוקד המאפשר לילד לחזור למסלול ההתפתחותי התקין. המאמר הוצג בכנס לזכרה של מרים בן אהרון, חתחנת העמקים, מאי 2005.

 

סיכום ההתרחשויות בפורום וירטואלי שעסק בהשפעות סדרת הטלוויזיה "בטיפול" והשלכות נוספות של הסדרה על עולם הטיפול.

 

פרקים נבחרים מתוך הספר. חיי הנפש של המטופל, עולמו של הפסיכותרפיסט והרהורים על היחס שבין החיים, התודעה והפסיכותרפיה הם רק חלק מן הנושאים אשר בהם עוסק ספר זה. המחבר מציג שיטת טיפול שונה, ייחודית ואנושית, המשלבת פסיכולוגיה מערבית קלאסית עם פילוסופיות מזרחיות.

 

Approximately one million Israelis live in the Upper Galilee, incorporating many of religious trends in Judaism, Islam, Druze and Christianity. The religious beliefs of the above-mentioned groups, who live in separate communities and whose connection with each other consists mainly of business relations, with very little social contact, are reflected in daily life and are expressed in both normative and pathological psychology.

 

מאמר זה מתבסס בחלקו על הכתוב ספר "יחסים מקבילים: פיתוי וניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ" שיצא לאור בשנת 1999 על ידי הוצאת פפירוס של אוניברסיטת תל אביב. המאמר מופיע באתר טראומה ודיסוציאציה ישראל- ט.ד.י.

 

עמוד שאלות ותשובות באתרו של ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com . תשובות לשאלות נפוצות שחזרו על עצמם בפורום פסיכותרפיה, אותו מנהל ד"ר רובינשטיין מספר שנים באתר דוקטורס: http://www.doctors.co.i...List/xFI/402