כשתלכי
טל סער | 29/8/2012 | הרשמו כמנויים
יום אחד תמותי
ואני אביט אחרייך
אחייך את חיוכך, אזכר בעינייך
אני אהיה יתומה דומעת
שוב בעולם ענק
כמו לפני שהכרנו
אני אשתוק
מאותו הרגע ימותו המילים יישכחו ההברות
ורק דממה
אכנס תחת השמיכה לדממת קברים ואפרכס בגעגוע
אני אבכה ללא קול
אחר האמא שתמיד הסבירה שהיא רק מטפלת
אני אשתוק לצליליי הבמה מאחורי הקלעים
אדמע מבעד לחלונות הראווה ברחוב הומה
אתמוטט תחת עצי ירק בשמש מכונסת אל ברכי גועה בהיסטריה
בוורידיי יזרמו ליטרים של כאב
ושריפת ענק תלבה בעצמותיי
הר הגעש הגבוה יפלוט את לבתו הרותחת אל אדמת חיי
את דמעותיי אין נייר שינגב
את אש אהבתי וכאבי שום טיפה לא תנמיך
גופי כורע על ברכיי בגשם דמעותיי
מפחד