אפשר לגעת?
טל סער | 30/6/2012 | הרשמו כמנויים
אחרי שבוע שלם שמפריד בין מפגש למפגש את מולימתמקמת , מביטה בילדה הגדולה שלה בזעיר חיוך
הרגעים הראשונים של המפגש בעינייך הם שאיפת מנטה עמוקה אל תוך הראות
השתיקה שלנו פועמת ..
את מחכה שארים את המסך באות לצליליי הטיפול שלנו
ברגעים האלה אני גואה בדממה אל תוכך
וכשמבטנו נפגש ארוכות אני רוצה להתקרב לגופך... לאט לאט עם הכסא
לחוש את נשימתך, את גופך נע מעלה מטה בנשימה איטית
להתמזג לעינייך ולהביט לתוכם עמוק לחוש את המגע הראשוני בעור פנייך
פנים מתקרבות זו לזו ושפתינו נושקות
אני נושמת במהירות עצומת עיניים
חשה את שפתייך נושקות לי
פעימות ליבך מתמזגות בעורקיי
בסם של טשטוש געגועים אני מתפתלת אל גופך האימהי....
שתיקה ואני חוזרת אל החדר הקטן שלנו
עינייך עוד מביטות בי שבה ממסע הפנטזיה ..
בפנים רטובות של ילדה שצומחת לאט
מול עיניים עמוקות של אשה שהיא אמא, אבל לא שלי
אני לוחשת "שלום. באתי לגעת ... רק עם העיניים"