תְּבַעֲטִי יָפָתִי, שֶׁהֲרֵי לְעֵת הַזֹּאת הִגַּעְתְּ לַמַּלְכוּת
עלון פסיכולוגיה עברית | 24/3/2024 | הרשמו כמנויים
איך אומרים 'פורים שמח' בשפת ה'ונהפוכו'? פורים עגום? פורים שובר לב? פורים מפוצל? פורים מבולבל? חג הפורים, על הקרנבליות שמוטבעת בדי.אנ.אי שלו, הדגיש קונפליקט שמלווה אותנו גם בימי החול – איך נוכחים בחיים אבל לא מסיטים את המבט? איך ניתן לנוע בין חלקי חוויה, בלי לאבד מגע עם המציאות המחרידה בה עשרות נשים וגברים, צעירים ומבוגרים עודם אסירי חושך וצלמוות המחכים להצלה? בהפגנת אנשי בריאות הנפש שהתקיימה השבוע בכיכר החטופים, הביעו מאות אנשי טיפול הזדהות עם משפחות החטופים, וקראו לפקיחת עיניים, לבל יהא יומינו עלינו הרגל. אולי זו תקופה בה איכות של 'ונהפוכו' מלווה אותנו כל יום, כל הזמן.
השבוע באתרנו מאמרים, מסות וספרים חדשים:
במסה קצרה ומרגשת לוקח אותנו גיא פרל למסע אישי בן שלוש תחנות יצירה אומנותית שתחילתו בשבעה באוקטובר – 'כל אחת ואחד מאיתנו תזכור ויזכור עד אחרון ימיו היכן היה בשביעי באוקטובר בשנת 2023, היכן היה ברגע שבו החלו להגיע אליו הידיעות ששינו את חייו ואת מהלך ההיסטוריה. אפרת ואני היינו בטוסקנה. מרגע שפרצו אלינו הידיעות כבר לא היינו שם, כי אם במרחב הביניים שבין טוסקנה, לעוטף עזה, לשום מקום בעולם. מסה קצרה זו תוקדש למסע בן שלוש תחנות יצירה אומנותית משיבת רוח ומשמרת נפש בימי שברון מילים ולב, ימי הסתר פנים'.
מחקרים רבים מלמדים על חשיבות התקווה במצבי חיים שונים, החל ממשברים, לחץ וייאוש, דרך סבל גופני ונפשי, וכלה בהצלחה בלימודים, בעבודה ובהסתגלות כללית בחיים. במאמרו של חיים עמית 'חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול', מובאת סקירה מתומצתת של מחקרים אלה, ומתוארת תיאוריית התקווה של סניידר, Snyder, שנחקרה רבות. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, שהוא הרחבה של תיאוריית התקווה הקוגניטיבית של סניידר לתחומי הרגש וההתנהגות. המודל, רה""ע, כולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.
חג פורים הוא חג קרנבלי, אשר בו מככבים הליצנים המבדרים. אולם מאחורי גבו של הליצן עומד הטריקסטר, דמות מיתולוגית שלפי יונג מגלמת ארכיטיפ חשוב ומרכזי. הטריקסטר מתריס נגד הסדר החברתי או הקוסמי, ובו בזמן פועל למען החברה, כאשר בהתנהגותו באות לביטוי בוטה ומוגזם תכונות הלא-מודע הצליות שהחברה אוסרת בדרך כלל. הטריקסטר, שבו עוסק מאמרה של רות נצר שפורסם בעבר באתרנו, הוא ארכיטיפ ההיפוך.
ובמדור הספרים – תכירו את ספרה של מיכל דינור וצלר, פסיכותרפיסטית וביבליותרפיסטית, 'על כמה בתים'. שלומית עזבה את משפחתה ואת ביתה לפני שנים. היא חיה בקליפורניה עם רוב, רופא אמריקאי שמאמין לסיפורים שלה על ילדות חמה ומאושרת עם משפחה גדולה בישראל. אבל כשאבא שלה נפטר היא מוצאת את עצמה שוב בארץ, בבית שביקשה לשכוח, בפגישה עם אנשים וזיכרונות שמחקה, וכל מה שניסתה לבנות מחדש מתפרק מול עיניה ובתוכה'. על כמה בתים הוא ספר על זהות. על המרחק הזה שאנחנו עושים כדי לברוח מעצמנו ומהאמת, ועל הרגע הזה שתמיד מגיע, כשהאמת משיגה אותנו. כמה כאב יש בו. וכמה הקלה.
אֶסְתֵּר / שלמה טמסות
תִּהְיִי יָפָה וְתִשְׁתַּקְּפִי
תָּבוֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁקוּפָה כְּאִלּוּ שֶׁאֵין לְךָ עַם אוֹ מוֹלֶדֶת,
כְּאִלּוּ שֶׁאֵין שׁוּם שֹׁרֶשׁ אוֹ זֶהוּת
אֶת הָאֱמוּנוֹת תַּשְׁאִירִי מֵאָחוֹר,
אֶת דֵּעוֹתַיִךְ תַּשְׁאִירִי לְעַצְמֶךָ
תִּהְיִי יָפָה וְתִשְׁתַּקְּפִי.
תִּהְיִי יָפָה וְתִסְתַּתְּרִי,
אֶת הַבַּחוּץ תְּחַשְּׂפִי אַךְ אֶת הַבִּפְנִים תִּנְצְרִי
אַתְּ חַיָּה בָּעוֹלָם בּוֹ יֵשׁ לְךָ חוֹפֵשׂ לוֹמַר מָה שֶׁתִּרְצִי
אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּעִקָּר אוֹהֲבִים אוֹתְךָ שׁוֹתֶקֶת
וְאִם בְּכָל זֹאת נִפְתַּח פִּיךְ אָז שֶׁיַּגִּיד כְּלוּם וְשֶׁיִּהְיֶה קָצָר
תִּהְיִי יָפָה וְתִסְתַּתְּרִי
תִּהְיִי יָפָה וְתִבְעֲטִי,
תְּעוֹרְרִי אֶת הָאַהֲבָה גַּם אִם הִיא טֶרֶם תֶּחְפָּץ
יָשֵׁן לוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר בֵּין הָעַמִּים,
שָׁכַח שֶׁהוּא עַם שָׁכַח אֶת הָאֶחָד
תְּבַעֲטִי יָפָתִי לִפְנֵי שֶׁנִּפֹּל תַּחַת צִפָּרְנֵי הַשִּׁכְחָה
תְּבַעֲטִי יָפָתִי, שֶׁהֲרֵי לְעֵת הַזֹּאת הִגַּעְתְּ לַמַּלְכוּת.
Photo by Velizar Ivanov on Unsplash
