לזכרה של ג'ויס מקדוגל
ד"ר ניצה ירום | 30/8/2011 | הרשמו כמנויים
מילים לזכרה של ד"ר ג'ויס מקדוגל
ביום ה – 24 לאוגוסט 2011 הלכה לעולמה ד"ר ג'ויס מקדוגל בגיל 91 בלונדון.
רעיונותיה וספריה של ג'ויס מקדוגל ממוקמים בליבה הקנונית של הפסיכואנליזה.
שניים מספריה תורגמו לעברית: "תיאטרוני הנפש" (דביר, 1982/19999) ו "תיאטרוני הגוף" (דביר, 1989/1998 ), הייתה לי הזכות לשמש כעורכת המדעית שלהם, ולראשון – גם כותבת ההקדמה.
לא תורגמו לעברית הספרים: "Dialogue with Sammy"- 1989 , שנכתב יחד עם סרג' לובוביצ'י, "Plea for the measure of abnormality" - 1990, ו "The many faces of Eros" - 1995.
כל ספריה הם אבני דרך בחקר התופעות הפסיכוסומאטיות – הקשרים שבין הגוף לבין הנפש, הנגישות אל הגוף במרחב הטיפולי-האנליטי, וכן במיפוי גווניה של המיניות האנושית, במיוחד המיניות הנשית, על עולם הפנטזיות, הצרכים וההגנות שבה.
ג'ויס מקדוגל נולדה ורכשה את השכלתה בניו-זילנד. מתיאורי המקרים החיים שהיא מביאה בספריה ניתן להכיר את המפגש שלה עם שפת הגוף כאשר היא, כילדה עירונית בת חמש, פיתחה דלקת עור חריפה בזמן חופשותיה בבית החווה של סבתה הקרויה מאטר, שהיתה "אישה ויקטוריאנית שתלטנית", אשר ניסתה להפוך אותה ל"נכדה למופת". או תחושות ילדות אירוטיות מוכחשות שהיא מרשה לעצמה להעלות באומץ לגבי דמות אמה היפה, הבאה להיפרד ממנה עם אביה לפני לכתם למסיבה, כשהיא בוחנת את נושא היסודות ההומו-ארוטיים הנשיים הנורמטיביים בעבודה עם מטופלת, שאותם הנכיחה במהלך כתיבתה.
בסוף שנות העשרים לחייה היא הגיעה עם משפחתה ללונדון והתחילה בה את הכשרתה הפסיכואנליטית. אולם כל שנותיה היא חייתה בפריס ופעלה בה כפסיכואנליטיקאית בכירה בחברה הפסיכואנליטית של פריס. את פעילותה המקצועית היא ניהלה במשך שנים במקביל גם בניו-יורק וברחבי העולם.
בזכות דו-הלשוניות שלה, ד"ר מקדוגל ליכדה את אורח החשיבה הפסיכואנליטי הצרפתי עם הזרמים המרכזיים בפסיכואנליזה האנגלו-אמריקאית, ותוך כדי כך - את נקודת המבט הפרוידיאנית התוך-נפשית, עם פרקטיקה בין-סובייקטיבית של יחסי אובייקט. היא שכללה את הפסיכופתולוגיה בכך שחוותה וכתבה על דגמיה כעל 'תיאטרונים' אנושיים – של הגוף ושל הנפש, הקמים לתחייה בכולנו.
אישיותה הנדיבה והפתיחות שלה נשקפים הן מהנושאים שבהם עסקה ועליהם כתבה והן במפגש האישי החם אתה.
זכות גדולה הייתה לי בהיותה לי מורה וחברה. רוחה ותרומותיה ימשיכו ללוות אותנו בהבנת מעורבות הגוף והמיניות בנפש האנושית, ויסיעו בהבנת מורכבותם בחדר הטיפול.
