אתה מתהפך במיטה ומותיר אותי דורש כרבי ירמיה
עלון פסיכולוגיה עברית | 28/12/2014 | הרשמו כמנויים
מטפלים מביאים את הנורמות ואת הערכים שלהם לחדר הטיפול, ואלה משפיעים על אופן העבודה שלהם עם מטופליהם. לא פעם, סוגיה זו נוכחת באופן מיוחד בעבודה קלינית עם גברים הומוסקסואלים מאחר שסטיגמות והטיות חברתיות עדיין מלוות אוכלוסיה זו. אחד הנושאים שעולים בטיפול זוגי בכלל ובטיפול בזוגות הומוסקסואלים בפרט הוא סוגיית הבלעדיות לעומת פתיחות מינית בקשר. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי הומוסקסואלים רבים מסכימים על קשר פתוח מבחינה מינית ברמות שונות של מפורשות ובהירות. במאמרם החדשני והפרקטי מציגים רזי שחר ורון ניסים שלושה מערכי שאלות המיועדים לחשוף את הנורמות, הערכים וההטיות המשפיעים על מטפלים שעובדים עם זוגות הומוסקסואלים ועל בני הזוג המתייעצים איתם, וכן תיאור מקרה שמדגים התמודדות עם סוגיית הבלעדיות לעומת פתיחות מינית.
תת-קבוצה המתמודדת עם מורכבות מיוחדת היא זו של להט"בים דתיים. על-אף התמורות הרבות שהתחוללו בשנים האחרונות, אוכלוסייה זו סובלת עדין ממצוקות רבות ומגוונות ומקורות התמיכה העומדים לרשותה נותרו מצומצמים ולא עונים תמיד על הצרכים המורכבים. מציאות זו הביאה לצמיחתם של ארגונים שונים המציעים 'טיפולי המרה' - טכניקות שנועדו לשנות את נטייתו המינית של האדם. רבים פונים לטיפולים מסוג זה בניסיונם למצוא מזור למצוקתם. בטור דעה חשוב ונרחב מציגה ד"ר עירית קורן את מורכבות חייו של האדם ההומו-לסבי הדתי בתקופת חיינו הנוכחית ואת הנתונים המטרידים הקיימים לגבי טיבם, מקצועיותם והשלכותיהם של טיפולי ההמרה.
ובינתיים בפסיכובלוגיה: פרופ' עמיה ליבליך פינתה שלוש שעות כדי לצפות בסרט 'התבגרות' וחשבה על כוחם של החיים 'הטובים דיו', הנמשכים וזורמים, על אף כל הקשיים והמכשולים הטמונים לאורכם. גם ד"ר ארנון רולניק כותב בעקבות שני סרטים שראה - 'התאומות' של יהודה ניב ו'היא', שהוקרן במסגרת אירוע של המכון הפסיכואנליטי. רולניק שנותר מהורהר שוזר בפוסט חדשמחשבות על עבר ועתיד, זיכרון קולקטיבי ועתיד חברתי. ליאור גרנות סבורה שכתיבה היא סוג של reverie וגם פעולה משחקית ששייכת למרחב הפוטנציאלי הויניקוטיאני, ורועי סמנה תוהה אז למה לנו תאוריה עכשיו? וכותב בסגנונו הנגיש על חשיבותה של התאוריה כמכוננת מבט טיפולי עירני ועדין, לצד החשש המוכר מהצמצום המחשבתי שיכול להיגזר מהיצמדות לתאוריה מסוימת. מה דעתכם?מוזמנים להגיב.
"בשובי אני מוצא אותך ישן במערומיך
כשדרת הכניסה הדקלית הסגורה למקוה-ישראל:
יופי שאיננו נגיש.
אתה מתהפך במיטה ומותיר אותי דורש כרבי ירמיה
התוהה על הגוזל אשר רגלו האחת מעבר לחמישים האמות מהשובך
-אינני רוצה לגזול את שנתך...".
(מתוך 'בשובי', מאת דניאל באומגרטן מתוך: 'למרות שהמשורר הזהיר", הוצאת גוונים)
