על אמפטיה ופסיכותרפיה עם lou Agosta
ארנון רולניק | 9/7/2015 | הרשמו כמנויים
הראיון הפעם הוא עם לו אוגוסטה lou Agosta, פסיכותרפיסט, פילוסוף ומרצה לפסיכולוגיה.
את לו ואשתו (לה משפחה בישראל) אני מכיר כבר מספר שנים (ראו כאן שיחה שלנו ביוטיוב) מעשה שהיה כך היה: קרן בשם Evans הזמינה אותי להיות חבר בוועדת שופטים שדנה בחלוקת מענקי מחקר. התחום שבו החליטו הפעם להתרכז היה "The Neuroscience of Empathy" כשהתכוננתי למפגש חברי הוועדה רציתי לרענן את זכרוני ומתוך געגוע לימים שהודרכתי אצל ג'ימס פיש איש פסיכולוגית העצמי משיקאגו שלימד אותי את אמירתו של קוהוט that empathy is like oxygen for the soul (self) - ביקשתי מגוגל שימצא לי את איש האמפטיה בשיקגו וכך במקום את פיש מצאתי את לו אגוסטה שכבר אז כתב ספר על אמפטיה מהזוית הפילוסופית.
לקראת סדרת ימי עיון שעשינו בקליניקה על נושא זה קראתי קצת מכתביו בנושא והוא שיתף אותי בתהליך הכנת ספר חדש שלו בשם
A Rumor of Empathy: Resistance, narrative and recovery in psychoanalysis and psychotherapy
בספר זה הוא פורש משנה רחבה אודות אמפטיה כפי שכותב על ספר זה Stolorow
Agosta in the present book draws out the clinical yield of his earlier studies by tracking empathy and its failures, and the resistances to empathy, as these show up on in both participants in the psychoanalytic encounter. In this Insurance-Company-Driven Age of Scientism and the Quick Fix, he seeks nothing less that the restoration of empathy to its rightful place as the foundation of authentic human relationships. In so doing, he offers a much needed, philosophically informed, non-pathologizing approach to emotional disturbances and human suffering guided by humanist values. I recommend A Rumor of Empathy to psychoanalytic therapists at all levels of training and experience.
וגם אני, הקטן, כתבתי ליד סטולורו דברי הקדמה בהן ציינתי איך כתיבתו של אגוסטה עוזרת לי בניהול קליניקה אינטגרטיבית כאן בארץ.
לא תתפלאו אם כן שבראיון זה יכולנו גם להודות על רגעים בהם נכשלנו להקשיב אחד לשני. תוכלו גם לשמוע כיצד אני מתבלבל בנסיוני להסביר ללו את השם שאני מציע לאמפטיה בעברית: "וחווית רעך כמוהו"
