על חשיבות הבטן לצמיחת העץ| עוזית דגן

חברי הקהילה | 17/8/2015 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

שנים חשבתי שגופי מרכב מראש,

לב ורגלים.

זה מה שראיתי בראי.

לא ראיתי בטן,

לא ידעתי בכלל שיש לי בטן.

ומה שאין לך לא יכול לכאוב, נכון?

ידעתי שיש לי איפה שהוא מחסן

אבל מי רוצה להיכנס למחסן החשוך והמפחיד,

לחפש בגישוש משהו שאבד לך

ואתה אפילו לא יודע מהו?

את העץ שתלתי בעציץ פלסטיק קטן

ליתר ביטחון.

שלא יחשוב שהוא יכול להצמיח שורשים לאדמה ולצמוח לי פתאום.

כשהפרות צמחו קצת, קטנים וחמוצים, שמחתי איתם.

לא שמתי לב שעשו לי כאב בטן.

אחרי הכל - לא הייתה לי בטן...

היום כשאני בוחרת להקשיב לה, אני שומעת:

שלום אני הבטן שלך

טבור עולמך

הבטן הנפלאה, העמוקה

שלא ידעת שיש לך.

אני תיבת התהודה של קולך

מקום הדהוד כאבך

קרקע ממנה יצמח

עץ פרייך.