ניסוי "אלברט הקטן": רוויזיה מדעית, רוויזיה אנושית

שפיות זמנית | 19/3/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מי מאיתנו לא מכירה את ניסוי "אלברט הקטן" שנלמד זה עשרות שנים בכל קורס של "מבוא לפסיכולוגיה"? מי מאיתנו לא צפה בסרטון הוידיאו בו אלברט התינוק עובר התניה המוכיחה את האפשרות ללימוד התנהגותי של פחד אצל בני אדם?

מסתבר כי מעבר לשערורייה שהמחקר הזה, כפי שפורסם, מהווה במישור האתי, ולמרות שזהו אחד המחקרים הנלמדים ביותר בפסיכולוגיה, יש בתוכו מספר עובדות ומסקנות שהן, לכל הפחות, לא מדוייקות. קרן צוריאל הררי מ"כלכליסט" פרסמה כתבה מעניינת ביותר על מחקר עדכני שהתחקה אחרי "אלברט הקטן".

"פרידלנד חשד שהסיבה להתנהגות החריגה של אלברט היא הידרוצפלוס מולד. הוא פנה לעמיתו, נוירולוג הילדים פרופ' וויליאם גולדי מ־UCLA,  וביקש ממנו לצפות בווידיאו ולחוות דעה על הילד, בלי לדעת מי התינוק ומה החשד. בזמן שגולדי צפה בסרט, פרידלנד רשם לעצמו את ההערות שאמר בקול רם. 'ילד קטן ושמנמן שלא נמצא הרבה בתנועה... פסיבי מדי... לא ברמה של גיל תשעה חודשים... הוא לא מפחד מהקוף... הוא לאמודע לאנשים סביבו... אין לו מודעות חברתית... הוא לא סורק עם העינייםשלו... פניו חתומות'. 'הוא אמר שברור שמשהו לא בסדר עם הילד', משחזר פרידלנד. 'היו לו כמה היפותזות: פיגור שכלי, משהו על הספקטרום האוטיסטי או מחלה נוירולוגית. ביקשתי מפסיכולוגית נוספת לצפות בסרט, והיא הגיעה לאותן פתולוגיות'."